דֶּגֶל נֶפָּאל הוּא הַדֶּגֶל הַיָּחִיד בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ בְּצוּרַת מַלְבֵּן אוֹ רִבּוּעַ, אֶלָּא מֻרְכָּב מִשְּׁנֵי מְשֻׁלָּשִׁים. הַדֶּגֶל הוּא שִׁלּוּב שֶׁל שְׁנֵי דִּגְלוֹנִים מְשֻׁלָּשִׁים, שֶׁיִּצְּגוּ עֲנָפִים יְרִיבִים שֶׁל מִשְׁפַּחַת הַמְּלוּכָה. הַצֶּבַע שֶׁל הַדֶּגֶל הוּא אָדֹם אַרְגָּמָן, שֶׁנֶּחְשָׁב לַצֶּבַע הַלְּאֻמִּי שֶׁל נֶפָּאל. אֶת שׁוּלֵי הַדֶּגֶל מְעַטֶּרֶת מִסְגֶּרֶת בְּצֶבַע כַּחוֹל, הַמְּסַמֵּל בְּעֵינֵי הַנֶפָּאלִים אֶת הַשָּׁלוֹם. הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ הַמּוֹפִיעִים עַל הַדֶּגֶל מְסַמְּלִים אֶת הַתִּקְוָה לְנִצְחִיּוּתָהּ שֶׁל נֶפָּאל.
לָמָּה כָּל שְׁאַר הַדְּגָלִים בָּעוֹלָם מְרֻבָּעִים אוֹ מַלְבְּנִיִּים? הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא כְּכָל הַנִּרְאֶה הִיסְטוֹרִית: לִפְנֵי כַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים, בַּמֵּאָה הָ-17, אֳנִיּוֹת אֵירוֹפֵּאִיּוֹת נִדְרְשׁוּ לָשֵׂאת דֶּגֶל כְּדֵי לְצַיֵּן אֶת הַמְּדִינָה שֶׁאוֹתָהּ הֵם מְיַצְּגִים. דֶּגֶל מְרֻבָּע מִתְנוֹפֵף בָּרוּחַ טוֹב יוֹתֵר מִכָּל צוּרָה אַחֶרֶת, וְלָכֵן הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּצוּרָה זוֹ. עִם חֲלוֹף הַזְּמַן, הַדְּגָלִים הָפְכוּ לַסֵּמֶל שֶׁל הַמְּדִינוֹת גַּם עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה, וְלֹא רַק בַּיָּם. בְּאוֹתָן שָׁנִים הָאֵרוֹפֵּאִים שָׁלְטוּ בַּאֲזוֹרִים רַבִּים בָּעוֹלָם, גַּם מֵחוּץ לְיַבֶּשֶׁת אֵירוֹפָּה. מְדִינוֹת שֶׁחָיוּ שָׁנִים תַּחַת הַכִּבּוּשׁ הָאֵרוֹפֵּאִי אִמְּצוּ מִנְהָגִים אֵרוֹפֵּאִים רַבִּים, וּבְנֵיהֶם גַּם אֶת צוּרַת הַדֶּגֶל. וְכָךְ קָרָה שֶׁצּוּרַת הַדֶּגֶל הַמַּלְבֵּנִי הָפְכָה לִנְפוֹצָה כָּל כָּךְ בָּעוֹלָם.
עַל דֶּגֶל נֶפָּאל:
יוֹם בְּחַיֶּיהָ שֶׁל יַלְדָּה נֶפָּאלִית:
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
