הָאֲוִיר הַחַם שֶׁמַּזְרִימִים לְתוֹךְ הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הוּא שֶׁגּוֹרֵם לוֹ לְהַמְרִיא לַשָּׁמַיִם וּלְרַחֵף בָּאֲוִיר. אֲוִיר חַם הוּא פָּחוֹת צָפוּף מֵאֲוִיר קַר וְלָכֵן הוּא נוֹטֶה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, תְּכוּנָה זוֹ נִקְרֵאת "כּוֹחַ הָעִלּוּי". כְּדֵי שֶׁגּוּף מְסֻיָּם יַמְרִיא לַשָּׁמַיִם, כּוֹחַ הָעִלּוּי צָרִיךְ "לְנַצֵּחַ" אֶת כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה שֶׁהַמִּשְׁקָל שֶׁל הַגּוּף יוֹצֵר. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁכַּדּוּרִים פּוֹרְחִים מְיֻצָּרִים מֵחוֹמָרִים קַלִּים מְאֹד, וְלַבָּלוֹנִים שֶׁלָּהֶם יֵשׁ נֶפַח גָּדוֹל מְאֹד: כְּכָל שֶׁהָאֲוִיר הַחַם מְמַלֵּא נֶפַח גָּדוֹל יוֹתֵר, כָּךְ כּוֹחַ הָעִלּוּי שֶׁהוּא יוֹצֵר הוּא גָּדוֹל יוֹתֵר.
אָז כָּכָה זֶה עוֹבֵד:
הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מֻרְכָּב מִבָּלוֹן נַיְלוֹן עֲנָקִי הַמְּחֻבָּר לְסַל גָּדוֹל. כְּדֵי שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ יַמְרִיא, מַדְלִיקִים אֵשׁ וּמְכַוְּנִים אוֹתָהּ לְפֶתַח הַבָּלוֹן כְּדֵי שֶׁהָאֲוִיר הַחַם יְמַלֵּא אוֹתוֹ. הַבָּלוֹן מִתְמַלֵּא בָּאֲוִיר חַם... מִתְמַלֵּא וּמִתְמַלֵּא... עַד שֶׁכֹּחַ הָעִלּוּי מַסְפִּיק גָּדוֹל וְהוּא מַתְחִיל לְהַמְרִיא. אַחֲרֵי שֶׁהַבָּלוֹן מַגִּיעַ לַגֹּבַהּ הָרָצוּי – מַפְעִיל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מַקְטִין אֶת עָצְמַת הָאֵשׁ וְנוֹתֵן לַכַּדּוּר לְרַחֵף בָּאֲוִיר בְּגֹבַהּ קָבוּעַ. לְאֹרֶךְ הַטִּיסָה אֶפְשָׁר לְהַגְבִּיר אוֹ לְהַנְמִיךְ אֶת עָצְמַת הָאֵשׁ כְּדֵי לְשַׁנּוֹת אֶת הַגֹּבַהּ שֶׁהַכַּדּוּר עָף בּוֹ. כְּשֶׁרוֹצִים לִנְחוֹת מַקְטִינִים אֶת הָאֵשׁ עוֹד וְעוֹד וְנוֹתְנִים לָאֲוִיר שֶׁבְּכַדּוּר לְהִתְקָרֵר עוֹד וְעוֹד. כְּשֶׁהָאֲוִיר מִתְקָרֵר הַכַּדּוּר אַט-אַט מְאַבֵּד גֹּבַהּ וּלְבַסּוֹף נוֹחֵת.
נְסִיעָה בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ בְּקַפָּדוֹקִיָּה אֲשֶׁר בְּתוּרְכִּיָּה:
אֵיךְ לְהָכִין כַּדּוּר פּוֹרֵחַ מִשַּׂקִּית וַאֲוִיר חַם:
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
