שְׁתֵּי מַכּוֹת מִצְרַיִם שֶׁנִּכְתָּבוֹת בְּאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת הֵן "בָּרָד" וְ"דֶּבֶר". אֵלּוּ הֵן שְׁתַּיִם מִתּוֹךְ עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת שֶׁנִּחֲתוּ עַל הָעָם הַמִּצְרִי בְּמִצְרַיִם. מִי שֶׁגָּרַם לְכָל מַכָּה וּמַכָּה הוּא אֱלֹהֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ בְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה עֲבָדִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. הַסִּפּוּר הַמָּלֵא מוֹפִיעַ בַּתּוֹרָה, וּרְשִׁימַת הַמַּכּוֹת מוֹפִיעָה גַּם בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח.
הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה מַכַּת הַדָּם: הַמַּיִם שֶׁזּוֹרְמִים בִּנְהַר הַיְּאוֹר, מְקוֹר הַמַּיִם הָעִקָּרִי בְּמִצְרַיִם, הָפְכוּ לַאֲדֻמִּים כַּדָּם וְלֹא נִתַּן הָיָה לִשְׁתּוֹת אוֹתָם, לְהִתְרַחֵץ בָּהֶם אוֹ לְבַשֵּׁל מֵהֶם אֹכֶל. אֲבָל פַּרְעֹה לֹא הִסְכִּים לְשַׁחְרֵר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
הַמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה מַכַּת צְפַרְדֵּעִים: הֲמוֹנֵי צְפַרְדֵּעִים עוֹלוֹת מִן הַיְּאוֹר וּמִתְפַּשְּׁטוֹת בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. הֵם חוֹדְרוֹת לַבָּתִּים, לַמִּטּוֹת... קוֹפְצוֹת עַל הָאֹכֶל... מְטִילוֹת עַל הַגּוּף... אִיכְססס! וְהֵן מְקַרְקְרוֹת כָּל כָּךְ חָזָק, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר וְאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ... רַק קְוָהּ, קְוָהּ, קְוָהּ... אֲבָל פַּרְעֹה לֹא הִסְכִּים לְשַׁחְרֵר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
הַמַּכָּה הַשְּׁלִישִׁית הִיא מַכַּת כִּנִּים: בְּכָל מִצְרַיִם כֻּלָּם רַק מִתְגָּרְדִים וּמִתְגָּרְדִים... אַךְ פַּרְעֹה מַמְשִׁיךְ לְהִתְעַקֵּשׁ. כָּךְ מַמְשִׁיכוֹת הַמַּכּוֹת בַּזּוֹ אַחַר זוֹ: מַכַּת עֲרֹב שֶׁל חַיּוֹת מַזִּיקוֹת, מַכָּה שֶׁל מַחֲלַת הַדֶּבֶר וּמַחֲלַת הַשְּׁחִין, מַכַּת שֶׁל בָּרָד כָּבֵד שֶׁפּוֹגֵעַ בַּחַקְלָאוּת וּלְאַחֲרֶיהָ מַכָּה שֶׁל חַרְקֵי "אַרְבֶּה" שֶׁאוֹכְלִים אֶת מָה שֶׁנּוֹתַר מֵהַגִּדּוּלִים. לְבַסּוֹף – שְׁלוֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים שֶׁל חֹשֶׁךְ וְאַחֲרֵיהֶם הַמַּכָּה הַקָּשָׁה מִכֻּלָּן – מַכַּת בְּכוֹרוֹת.
מַכַּת הַבְּכוֹרוֹת מְבִיאָה לְכָךְ שֶׁפַּרְעֹה נֶעְתַּר וּמַסְכִּים לְשַׁחְרֵר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָצֵאת לַמִּדְבָּר, וְכָךְ מַתְחִיל סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם.
הִנֵּה דֻּגְמָה לְסוּפַת בָּרָד חֲזָקָה מְאֹד:
סִרְטוֹן מְצֻיָּר עַל מַכּוֹת מִצְרַיִם:
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
