עַל פִּי הַמְּסֻפָּר בַּתּוֹרָה, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָדְדוּ בַּמִּדְבָּר בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנִים, מִסִּיּוּמָהּ שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְזָכוּ לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ. בְּמַהֲלַךְ הַתְּקוּפָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁכְחוּ אֶת הַחַיִּים שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהִתְרַגְּלוּ לִחְיוֹת כְּעַם עַצְמָאִי בַּמִּדְבָּר. זְמַן קָצָר לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, בְּחַג מַתַּן הַתּוֹרָה, הִסְכִּימוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִחְיוֹת לְפִי מִצְווֹת וְחֻקֵּי הַתּוֹרָה וְקִבְּלוּ אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּהַר סִינַי.
הַמִּדְבָּר הוּא מָקוֹם חַם וְיָבֵשׁ וְיוֹרֵד בּוֹ מְעַט מְאֹד גֶּשֶׁם. הַתְּנָאִים בַּמִּדְבָּר כֹּה קָשִׁים, שֶׁרַק מְעַט מְאֹד חַיּוֹת וּצְמָחִים מְסֻגָּלִים לִחְיוֹת בַּמִּדְבָּר. אָז אֵיךְ שָׂרְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן שָׁם? לְפִי הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, אֱלוֹהִים סִפֵּק לָהֶם אֹכֶל וּמַיִם לְאֹרֶךְ כָּל הַמַּסָּע, וְכָךְ הֵם לֹא יָדְעוּ מַחְסוֹר. הַמַּסָּע שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְתֹעָד בְּסֵפֶר "בַּמִּדְבָּר".
כָּךְ דָּאַג אֱלוֹהִים לְאֹכֶל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁנָּדְדוּ בַּמִּדְבָּר:
וְהִנֵּה קְצָת מִמַּרְאוֹת הַמִּדְבָּר:
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
