אֵיזוֹ עִיר הָיְתָה בִּירַת יִשְׂרָאֵל בְּעֵת הַכְרָזַת הָעַצְמָאוּת?

מִיָּד לְאַחַר הַכְרָזַת הַמְּדִינָה, בְּמַאי 1948, פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת וּמוֹסְדוֹת הַמֶּמְשָׁלָה הַשּׁוֹנִים הִמְשִׁיכוּ לְתַפְקֵד מִתּוֹךְ הָעִיר תֵּל אָבִיב, שֶׁהָפְכָה לַבִּירָה הַזְּמַנִּית שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הַצְּעִירָה. רַק כְּשָׁנָה וָחֵצִי לְאַחַר קוֹם הַמְּדִינָה, בְּדֵצֶמְבֶּר 1949, הִכְרִיז בֶּן גּוּרְיוֹן עַל יְרוּשָׁלַיִם כְּבִירַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל וְכַמָּה יָמִים לְאַחַר מִכֶּן הִתְכַּנְּסָה הַכְּנֶסֶת לָרִאשׁוֹנָה בִּירוּשָׁלַיִם.

בִּנְאוּמוֹ, אָמַר בֶּן גּוּרְיוֹן כָּךְ: "מֵאָז כִּנּוּן הַמֶּמְשָׁלָה הַזְּמַנִּית הֶעֱמַדְנוּ הַדְּאָגָה לִשְׁלוֹמָהּ, בִּטְחוֹנָהּ וְחִזּוּקָהּ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם בְּמֶרְכַּז דַּאֲגוֹתֵינוּ. בְּסַעֲרַת הַמִּלְחָמָה, כְּשֶׁיְּרוּשָׁלַיִם הָיְתָה נְתוּנָה בְּמָצוֹר, הַיְנוּ נֶאֱלָצִים לִקְבֹּעַ זְמַנִּית מוֹשַׁב הַמֶּמְשָׁלָה בַּקִּרְיָה, עַל-יָד תֵּל אָבִיב, אוּלָם לִמְדִינַת-יִשְׂרָאֵל הָיְתָה וְתִהְיֶה רַק בִּירָה אַחַת - יְרוּשָׁלַיִם הַנִּצְחִית. כָּךְ הָיָה הַדָּבָר מִלִּפְנֵי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה, וְכָךְ זֶה יִהְיֶה, כְּפִי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים - עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת."