הַנָּחָשׁ שִׁכְנֵעַ אֶת חַוָּה לִטְעֹם פְּרִי אָסוּר. מֵאֵיזֶה עֵץ הִגִּיעַ הַפְּרִי?

יוֹם אֶחָד פָּגְשָׁה חַוָּה בְּנָחָשׁ. וְהַנָּחָשׁ הַזֶּה דִּבֵּר אֶל חַוָּה: הוּא שִׁכְנֵעַ אוֹתָהּ שֶׁאִם תִּטְעַם מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת הִיא תִּהְיֶה חֲכָמָה יוֹתֵר. חָוָה הִסְתַּכְּלָה עַל הַפְּרִי, וְהוּא נִרְאֶה לָהּ טָעִים וּמַתְאִים לְמַאֲכָל. אָז הִיא הֶחְלִיטָה לִטְעֹם מִמֶּנּוּ, וְגַם נָתְנָה לְאָדָם לֶאֱכֹל. לְאַחַר שֶׁשְּׁנֵיהֶם אָכְלוּ מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת הֵם נִהְיוּ מוּדָעִים לָעֻבְדָּה שֶׁהֵם מִסְתּוֹבְבִים עֲרוּמִים, לְלֹא בְּגָדִים שֶׁיַּסְתִּירוּ אֶת גּוּפָם. כְּשֶׁאֱלֹהִים גִּלָּה שֶׁהֵם אָכְלוּ מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת, הוּא כָּעַס מְאֹד. כְּעֹנֶשׁ עַל מַעֲשֶׂה זֶה, הַמְּכֻנֶּה לְעִתִּים גַּם "הַחֵטְא הַקַּדְמוֹן", הֶעֱנִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת אָדָם וְחָוָה וְגֵרֵשׁ אוֹתָם מֵגֵן הָעֵדֶן. בַּשַּׁעַר שֶׁל גַּן הָעֵדֶן הוּא הִצִּיב שׁוֹמְרִים, לְבַל יוּכְלוּ לַחֲזֹר.

אָדָם וְחָוָה נֶאֶלְצוּ לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה, וְלִחְיוֹת חַיִּים קָשִׁים: הֵם נֶאֶלְצוּ לְעַבֵּד אֶת הָאֲדָמָה בְּזֵעַת אַפָּם כְּדֵי לְגַדֵּל לְעַצְמָם אֹכֶל. לְאָדָם וְחָוָה נוֹלְדוּ יְלָדִים, וְגַם לָהֶם נוֹלְדוּ יְלָדִים, שֶׁמֵּהֶם הִתְפַּתְּחָה הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ.