אֵיךְ נִקְרָא הַזַּחַל שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְפַּתֵּחַ הַזְּבוּב?

לַמְרוֹת הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הִיא מִתְפַּתַּחַת, יֵשׁ לַרִמָּה מִסְפָּר תְּכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת שֶׁהָאָדָם לָמַד לְנַצֵּל לְטוֹבָתוֹ. לְמָשָׁל, רִימוֹת יוֹדְעוֹת כֵּיצַד לְכַרְסֵם בְּעוֹר נָגוּעַ מִבְּלִי לִפְגֹעַ בָּרְקָמוֹת הַבְּרִיאוֹת. בְּעָבָר, לִפְנֵי הַמְצָאַת הָאַנְטִיבִּיּוֹטִיקָה, רוֹפְאִים נִצְּלוּ תְּכֻנֶּה זוֹ כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרִימוֹת עַל מְנַת לְנַקּוֹת וּלְחַטֵּא פְּצָעִים פְּתוּחִים. גַּם כַּיּוֹם, בָּרְפוּאָה הַמּוֹדֶרְנִית, טִפּוּל מִסּוּג זֶה מְקֻבָּל בְּרֹב בָּתֵּי הַחוֹלִים. מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בְּמִקְרִים סְפֶּצִיפִיִּים שֶׁבָּהֶם נִתּוּחַ אֵינוֹ אֶפְשָׁרִי מֵחֲשָׁשׁ לְסִבּוּכִים.