הַחֹמֶר הַשָּׁחֹר שֶׁבְּתוֹךְ הָעִפָּרוֹן נִקְרָא גְּרָפִיט. פַּעַם, לִפְנֵי מֵאוֹת שָׁנִים אֲנָשִׁים נָהֲגוּ לִכְתֹּב עִם נוֹצָה וּדְיוֹ. הַכְּתִיבָה הָיְתָה מְסֻרְבֶּלֶת וּמְלַכְלֶכֶת, וְלֹא נִתָּן הָיָה לָקַחַת אֶת זֶה בְּלִי שֶׁהַכֹּל יִשָּׁפֵךְ בַּתִּיק... לֹא כֵּיף. אֲנָשִׁים הָיוּ זְקוּקִים לְהַמְצָאָה חֲדָשָׁה שֶׁתְּאַפְשֵׁר לָהֶם לִכְתֹּב בְּצוּרָה נוֹחָה וּמִבְּלִי לְהִתְלַכְלֵךְ.
בִּשְׁנַת 1564 נִמְצְאוּ מַאַגְרֵי גְּרָפִיט עֲצוּמִים בְּקָאמְבֶּרְיָה שֶׁבְּאַנְגְּלִיָּה, וְהַתּוֹשָׁבִים הַמְּקוֹמִיִּים גִּלּוּ שֶׁנִּתָּן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְסַמֵּן כְּבָשִׁים. בִּגְלַל שֶׁהַגְּרָפִיט הוּא מוּצָק וְקָשֶׁה, הָיָה קַל לְהָכִין מִמֶּנּוּ מַקְלוֹת שֶׁשִּׁמְּשׁוּ לִכְתִיבָה. מַדַּע הַכִּימְיָה עוֹד לֹא הָיָה מְפֻתָּח אָז, וְהַחֹמֶר הֶחָדָשׁ נֶחְשָׁב בְּטָעוּת לְסוּג שֶׁל עוֹפֶרֶת, וּמִכָּאן הַשֵּׁם: עִפָּרוֹן.
כַּיּוֹם, טוֹחֲנִים בְּבֵית הַחֲרֹשֶׁת לְעֶפְרוֹנוֹת אֶת הַגְּרָפִיט לְאַבְקָה דַּקָּה וְאַחַר כָּךְ מְעַרְבְּבִים אוֹתָהּ עִם קְצָת חַרְסִית וּמַיִם. כָּךְ מְיַצְּרִים סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל עֶפְרוֹנוֹת: כְּכָל שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר חַרְסִית בְּתַעֲרֹבֶת, כָּךְ הַקַּו שֶׁהָעִפָּרוֹן מְיַצֵּר בָּהִיר יוֹתֵר. לְאַחַר מִכֶּן מְיַבְּשִׁים אֶת הַתַּעֲרֹבֶת וּמְכִינִים מִמֶּנָּה מַקְלוֹת דַּקִּים. כָּל מַקֵּל נֶעֱטַף בְּעֵץ שֶׁמָּגֵן עָלָיו, וּמְאַפְשֵׁר לֶאֱחֹז בָּעִפָּרוֹן בְּקַלּוּת.
עַל תַּהֲלִיךְ הַיִּצּוּר שֶׁל הָעִפָּרוֹן:
קְצָת עַל הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל הָעִפָּרוֹן: