אֵיךְ נִקְרָא הַצִּפּוּי הַחִיצוֹנִי שֶׁל הַשֵּׁן?

הַאֶמַיְל עָשׂוּי מֵאוֹתוֹ הַחֹמֶר מִמֶּנּוּ עֲשׂוּיוֹת הָעֲצָמוֹת, וְהוּא הַחֹמֶר הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר בְּגוּף הָאָדָם. לַמְרוֹת עֲמִידוּתוֹ, הוּא יָכוֹל לְהִפָּגַע עֵקֶב חֲשִׁיפָה מְמֻשֶּׁכֶת לְחֻמְצוֹת. הַחֻמְצוֹת מְיֻצָּרוֹת עַל יְדֵי חַיְדַּקִים שֶׁגָּרִים בַּפֶּה שֶׁלָּנוּ וְגַם נִמְצָאוֹת בְּחֵלֶק מֵהָאוֹכֵל וְהַשְּׁתִיָּה שֶׁאֲנַחְנוּ צוֹרְכִים. כְּשֶׁצִּפּוּי הַאֶמַיְל נִפְגַּע, הַחַיְדַּקִים חוֹדְרִים אֶל הַשֵּׁן וְיוֹצְרִים בָּהּ חֹור.

הַחַיְדַּקִים שֶׁגָּרִים בַּפֶּה שֶׁלָּנוּ נִזּוֹנִים מִשְּׁאֵרִיּוֹת הַמָּזוֹן שֶׁנִּמְצָאוֹת שָׁם, וְהֵם הֲכִי אוֹהֲבִים סֻכָּר. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁכָּל כָּךְ חָשׁוּב לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם, וּלְצַמְצֵם אֶת צְרִיכַת הַמַּאֲכָלִים הַמְּתוּקִים.