הַמַּנְגָּנוֹן הָאַחְרַאי עַל צִנּוּן הַגּוּף הוּא מַנְגְּנוֹן הַהֲזָעָה. רֹב הָאֲנָשִׁים לֹא אוֹהֲבִים לְהַזִּיעַ, זֶה מַרְטִיב אֶת הַבְּגָדִים וְיוֹצֵר רֵיחַ לֹא נָעִים... אַךְ כְּדַאי לָדַעַת שֶׁהַהֲזָעָה חֲשׁוּבָה לִבְרִיאוּתֵנוּ.
הַגּוּף שֶׁלָּנוּ חַיָּב לִשְׁמֹר עַל טֶמְפֵּרָטוּרָה יַצִּיבָה, שֶׁמְּאַפְשֶׁרֶת לַמַּעֲרָכוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁלּוֹ לִפְעֹל בְּצוּרָה תְּקִינָה. כְּשֶׁחַם לָנוּ, כְּמוֹ לְמָשָׁל אַחֲרֵי פְּעִילוּת סְפּוֹרְטִיבִית, חַיְשָׁנֵי הַחֹם בְּגוּפֵינוּ מְאוֹתְתִים עַל כָּךְ לְאֵזוֹר קָטָן בַּמֹּחַ שֶׁנִּקְרָא הִפּוֹתָלָמוֹס. הָאֵזוֹר הַזֶּה שׁוֹלֵט עַל חֹם הַגּוּף. הַהִפּוֹתָלָמוֹס שׁוֹלֵחַ הוֹרָאוֹת דְּחוּפוֹת לְבַלּוּטוֹת הַהֲזָעָה שֶׁמְּפֻזָּרוֹת לְאֹרֶךְ כָּל הַגּוּף, וְהֵן מַתְחִילוֹת מִיָּד לְהַפְרִישׁ זֵעָה לָעוֹר. הַזֵּעָה מִתְאַיֶּדֶת לָאֲוִיר וְזֶה גּוֹרֵם לְהִתְקָרְרוּת שֶׁל הַגּוּף.
חָשׁוּב לָדַעַת: בְּמַצָּבִים שֶׁל חֹם קִיצוֹנִי גּוּף הָאָדָם יָכוֹל לְהַפְרִישׁ אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה לִיטְרִים שֶׁל זֵעָה בְּשָׁעָה אַחַת! הַמַּשְׁמָעוּת הִיא שֶׁהַגּוּף מְאַבֵּד הַרְבֵּה מַיִם וְעָלוּל לְהַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁל הִתְיַבְּשׁוּת, שֶׁהוּא מַצָּב מְסֻכָּן מְאֹד. לָכֶן, בְּמַצָּבִים כָּאֵלּוּ חָשׁוּב לִזְכֹּר וּלְהַקְפִּיד לִשְׁתּוֹת הַרְבֵּה.
עוֹד עַל מַעֲרֶכֶת הַהֲזָעָה:
מֶה הָיָה קוֹרֶה אִלּוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְהַזִּיעַ: