שָׂרִיד שֶׁל חַיָּה אוֹ צֶמַח שֶׁהִשְׁתַּמֵּר וְהִתְאַבֵּן נִקְרָא מְאֻבָּן. מְאֻבָּנִים הֵם קוֹנְכִיּוֹת, בַּעֲלֵי חַיִּים אוֹ צְמָחִים שֶׁשָּׁקְעוּ בִּזְמַנִּים קְדוּמִים אֶל תּוֹךְ הַבֹּץ. לְאַחַר מִילְיוֹנֵי שָׁנִים, הַיְּצוּרִים הִרְקִיבוּ וְהִתְפּוֹרְרוּ, אַךְ צוּרָתָם נוֹתְרָה עַל הַסְּלָעִים וְהָאֲבָנִים, שֶׁהָיוּ פַּעַם בֹּץ.
הַחֲלָקִים שֶׁמִתְאַבְּנִים הֵם בְּדֶרֶךְ כְּלָל שֶׁלֶד אוֹ שִׁרְיוֹן אֵצֶל בַּעֲלֵי חַיִּים וְעָלִים שֶׁל צְמָחִים. כְּמוֹ כֵן, נִתַּן לִמְצֹא חֲתִימוֹת מְאֻבָּנוֹת שֶׁל טְבִיעוֹת רֶגֶל שֶׁל יְצוּרִים קְדוּמִים, וּמְאֻבָּנִים שֶׁהֵם תַּבְלִיטִים שֶׁל קוֹנְכִיּוֹת לְמִינֵיהֶן. מְאֻבָּנִים מִסּוּגִים אֵלּוּ אֵינָם שְׂרִידִים שֶׁל הַיְּצוּרִים עַצְמָם, אֶלָּא הַצּוּרָה הַמְדֻיֵּקֶת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִשְׁתַּמְּרָה עַל הַסֶּלַע.
הַמַּדָּע שֶׁעוֹסֵק בְּחֵקֶר מְאֻבָּנִים קָרוּי פָּלֵאוֹנְטוֹלוֹגְיָה. מַדְּעָנִים בִּתְחוּם זֶה לוֹמְדִים מֵהַמְאֻבָּנִים עַל סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁהָיוּ בְּעָבָר, וְשֶׁרַבִּים מֵהֶם כְּבָר לֹא קַיָּמִים כַּיּוֹם. בְּעֵת טִיּוּלִים רַגְלִיִים נִתָּן לִפְעָמִים לְהִתָּקֵל בִּמְּאֻבָּנִים, בְּעִקָּר בְּאֲזוֹרִים שֶׁבָּהֶם יֵשׁ סַלְעֵי מִשְׁקָע כְּמוֹ גִּיר אוֹ חוֹל. אָז תִּפְתְּחוּ אֶת הָעֵינַיִם...
כָּךְ חוֹשְׂפִים מְאֻבָּנִים:
חֲשִׁיפַת שֶׁלֶד מְאֻבָּן שָׁלֵם שֶׁל דִּינוֹזָאוּר בְּסִין:
סִרְטוֹן מְפֹרָט יוֹתֵר עַל הִוָּצְרוּת מְאֻבָּנִים: