מָתַי מִתְרַחֶשֶׁת שְׁנַת שְׁמִטָּה, בָּהּ נוֹתְנִים לָאֲדָמָה לָנוּחַ?

בַּיַּהֲדוּת קַיֶּמֶת מִצְוַת הַשְּׁמִטָּה. לְפִי מִצְוָה זוֹ, אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים יֵשׁ לָתֵת שְׁנַת מְנוּחָה לַקַּרְקַע הַחַקְלָאִית. בִּשְׁנַת שְׁמִטָּה לֹא זוֹרְעִים וְלֹא מְשַׁבְּחִים אֶת הַקַּרְקַע וְלֹא סוֹחֲרִים בַּיְּבוּלִים. הַיְּבוּל וְהַפֵּרוֹת שֶׁגְּדֵלִים בְּמַהֲלַךְ שָׁנָה זוֹ הֵם "הֶפְקֵר" וּלְכֻלָּם מֻתָּר לָקַחַת מֵהֶם כִּרְצוֹנָם, לְלֹא תַּשְׁלוּם.

מִבְּחִינָה חַקְלָאִית יֵשׁ הִגָּיוֹן בְּלִשְׁמֹט אֶת הָאֲדָמָה, כְּלוֹמַר לָתֵת לָהּ לָנוּחַ שָׁנָה. כָּךְ חוֹזֶרֶת הַקַּרְקַע לִהְיוֹת פּוֹרִיָּה בַּשָּׁנָה שֶׁלְּאַחַר מִכֶּן. אָמְנָם כַּיּוֹם יֵשׁ יֶדַע מַסְפִּיק כְּדֵי לְטַפֵּל וּלְחַדֵּשׁ אֶת הַקַּרְקַע גַּם לְלֹא שְׁנַת שְׁמִטָּה, אַךְ חַקְלָאִים רַבִּים מְכַבְּדִים אֶת הַדָּת וְנִמְנָעִים מִנִּצּוּל הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית.

עַל מִצְוַת הַשְּׁמִטָּה:




הֶסְבֵּר מְפֹרָט יוֹתֵר עַל שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה:


פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
01.jpg