הִמְנוֹן מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, "הַתִּקְוָה", הוּא גִּרְסָה מְקֻצֶּרֶת שֶׁל הַשִּׁיר "תִּקְוָתֵנוּ", שֶׁחִבֵּר הַמְּשׁוֹרֵר נַפְתָּלִי הֵרְץ אִימְבֶּר בִּשְׁנַת 1878. לַשִּׁיר הַמְּקוֹרִי הָיוּ תִּשְׁעָה בָּתִּים, וְהַנֹּסַח הַסּוֹפִי שֶׁל הַתִּקְוָה מֵכִיל אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים הָרִאשׁוֹנִים עִם שִׁנּוּיֵי נֹסַח קַלִּים.
לְאֹרֶךְ שָׁנִים הָיָה וִכּוּחַ סְבִיב קְבִיעַת הַהִמְנוֹן הַלְּאֻמִּי. הַשִּׁיר "הַתִּקְוָה" כָּבַשׁ אֶת מְקוֹמוֹ בַּמֵּאָה ה-19 כַּהִמְנוֹן שֶׁל הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית, אַךְ בִּתְנוּעוֹת אֲחֵרוֹת הֶעֱדִיפוּ הִמְנוֹנִים אֲחֵרִים. בְּטֶקֶס הַכְרָזַת הָעַצְמָאוּת שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל בְּ-1948 שָׁרוּ כָּל הַנּוֹכְחִים אֶת שִׁיר "הַתִּקְוָה", אַךְ לֹא הִגְדִּירוּ אוֹתוֹ בְּאֹפֶן רִשְׁמִי כְּהִמְנוֹן הַמְּדִינָה. רַק בִּשְׁנַת 2004, 56 שָׁנִים לְאַחַר קוֹם הַמְּדִינָה, בִּצְּעָה הַכְּנֶסֶת תִּקּוּן לַחֹק שֶׁהִגְדִּיר סוֹף-סוֹף אֶת "הַתִּקְוָה" כַּהִמְנוֹן הַלְּאֻמִּי שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.
עֹתֶק טְיוּטָת הַהִמְנוֹן הַשָּׁמוּר בַּסִּפְרִיָּה הַלְּאֻמִּית:
עַל גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל הִמְנוֹן הַתִּקְוָה:
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
