לְאֵיזוֹ חַיָּה יֵשׁ חֵדֶק וְאֵינֶנָּה פִּיל?

אוּלַי תְּהִיתֶם פַּעַם מָה פַּרְפָּרִים אוֹכְלִים? וּבְכֵן, הֵם לֹא אוֹכְלִים. הֵם שׁוֹתִים. עַל רֹאשׁ הַפַּרְפַּר יֵשׁ זוּג עֵינַיִם, זוּג מְחוֹשִׁים וּפֶה בְּצוּרַת חֵדֶק אָרֹךְ, הַמְּקֻפָּל כִּסְלִיל. הַחֵדֶק מְשַׁמֵּשׁ לִמְצִיצַת צוּף, מַיִם וְנוֹזְלִים אֲחֵרִים כְּגוֹן מִיצִים שֶׁל פֵּרוֹת. הַפַּרְפַּר נוֹחֵת עַל הַפֶּרַח, פּוֹרֵשׂ אֶת הַחֵדֶק וּמַתְחִיל לִשְׁתּוֹת. אֲבָל רֶגַע... אֵיךְ הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה יִהְיֶה טָעִים לוֹ? הוּא טוֹעֵם אוֹתוֹ קֹדֶם, בְּעֶזְרַת... הָרַגְלַיִם. לַפַּרְפָּרִים שֵׁשׁ רַגְלַיִם, וְעַל כָּל אַחַת מֵהֶן יֵשׁ חַיְשָׁנִים שֶׁמְּאַפְשְׁרִים לַפַּרְפַּר "לִטְעֹם" אֶת הַצֶּמַח.

אִם חֲשַׁבְתֶּם שֶׁהַפַּרְפַּר שׁוֹאֵב אֶת הַנּוֹזְלִים דֶּרֶךְ הַחֵדֶק כְּמוֹ קַשִּׁית שְׁתִיָּה, אַתֶּם טוֹעִים! הַחֵדֶק שֶׁל הַפַּרְפַּר עוֹבֵד בְּשִׁיטָה אַחֶרֶת, וְאַתֶּם מֻזְמָנִים לְנַסּוֹת אוֹתָהּ בְּעַצְמְכֶם: גַּלְגְּלוּ מַגֶּבֶת נְיָר לְנָחָשׁ צַר וְאָרֹךְ וְתִטְבְּלוּ אֶת הַקָּצֶה שֶׁלּוֹ בְּכוֹס הַמְּכִילָה נוֹזֵל. הַנּוֹזֵל יִתְפַּשֵּׁט מַעְלָה לְאֹרֶךְ מַגֶּבֶת הַנְּיָר עַד לַקְּצָווֹת, בְּלִי שׁוּם פְּעֻלַּת שְׁאִיבָה.


אֵיךְ זֶה קוֹרֶה? לְנוֹזְלִים יֵשׁ יְכֹלֶת לִזְרֹם בְּעַצְמָם בַּמַּעֲלֶה צִנּוֹר דַּקִּיק, בְּלִי שׁוּם כּוֹחַ נוֹסָף שֶׁמּוֹשֵׁךְ אוֹתָם לְמַעְלָה. בְּפִיזִיקָה זֶה נִקְרָא "פְּעֻלָּה נִימִית". גַּם צְמָחִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּתְכוּנָה זוּ כְּדֵי לְהַעֲבִיר מַיִם בֵּין חֶלְקִי הַצֶּמַח הַשּׁוֹנִים.

הִנֵּה פַּרְפַּר נִזּוֹן מִצּוּף בְּעֶזְרַת הַחֵדֶק שֶׁלּוֹ:




הִנֵּה סִרְטוֹן עִם נִסּוּי דּוֹמֶה הַמַּמְחִישׁ אֶת הַפְּעֻלָּה הַנִּימִית:


פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
01.jpg