דְּבוֹרִים גָּרוֹת בַּכַּוֶּרֶת. הַדְּבוֹרִים הַפּוֹעֲלוֹת הֵן אֵלּוּ שֶׁבּוֹנוֹת וּמְתַחְזְקוֹת אֶת הַכַּוֶּרֶת: תָּאֵי הַכַּוֶּרֶת הַצְּפוּפִים הֵם בְּצוּרַת מְשֻׁשֶּׁה וַעֲשׂוּיִים מֵחֹמֶר שֶׁנִּקְרָא דּוֹנַג. אוּלַי יָצָא לָכֶם לִרְאוֹת פַּעַם אֶת הַמִּבְנֶה הַזֶּה, הוּא נִקְרָא גַּם "חַלַּת דְּבַשׁ". חֵלֶק מֵהַתָּאִים הַמְּשׁוּשִׁים מְשַׁמְּשִׁים לַהֲכָנַת דְּבַשׁ, וְחֵלֶק מֵהֶם מְשַׁמְּשִׁים לַהֲטָלַת בֵּיצִים וְגִדּוּל הַזְּחָלִים. הַדְּבוֹרִים חַיּוֹת בַּטֶּבַע, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל יִבְחֲרוּ לִבְנוֹת אֶת הַכַּוֶּרֶת שֶׁלָּהֶן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם הִיא תִּהְיֶה מֻסְתֶּרֶת מִגֶּשֶׁם, רוּחַ וּמֵחַיּוֹת שֶׁאוֹהֲבוֹת לְלַקֵּק דְּבַשׁ... כְּמוֹ פּוּ הַדֹּב לְמָשָׁל.
חַקְלָאִי שֶׁעוֹסֵק בְּגִדּוּל דְּבוֹרִים נִקְרָא דְּבוֹרָאִי, וְהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכַוֶּרֶת מְלָאכוּתִית לְגִדּוּל הַדְּבוֹרִים וְלַהֲפָקַת דְּבַשׁ. הַכַּוֶּרֶת שֶׁל הַדְּבוֹרַאִי הִיא תֵּבַת עֵץ גְּדוֹלָה שֶׁבְּתוֹכָהּ כַּמָּה קוֹמוֹת מֻפְרָדוֹת, כְּמוֹ בִּנְיָן קָטָן. כָּל קוֹמָה הִיא רֶשֶׁת שֶׁל תָּאֵי דּוֹנַג צְפוּפִים שֶׁבָּהֶם הַדְּבוֹרִים מְכִינוֹת אֶת הַדְּבַשׁ. הַדְּבוֹרַאי מְרוֹקֵן מִדֵּי פַּעַם אֶת הַדְּבַשׁ וּמַחֲזִיר אֶת הַתָּאִים הָרֵיקִים לַכַּוֶּרֶת, בְּלִי לִפְגֹּעַ בַּדְּבוֹרִים. כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהֵנוֹת מִדְּבַשׁ מָתוֹק וְטָעִים בְּלִי לְהִתְאַמֵּץ אוֹ לְהֵעָקֵץ...
סִרְטוֹן הַמַּסְבִּיר אֵיךְ מְפִיקִים דְּבַשׁ:
וְכָאן תְּקַבְּלוּ הֶסְבֵּר לַסִּבָּה שֶׁתָּאֵי הַכַּוֶּרֶת הֵם דַּוְקָא בְּצוּרַת מְשֻׁשֶּׁה: