הַתָּו שֶׁמַּגִּיעַ אַחֲרֵי "דּוֹ" בְּסֻלַּם הַתָּוִים הוּא הַתָּו "רֶה". סֻלַּם הַתָּוִים הַמּוּזִיקָלִי הוּא סִדְרָה מֻגְדֶּרֶת שֶׁל צְלִילִים: הַסֻּלָּם הַמֻּכָּר בְּיוֹתֵר בַּמּוּזִיקָה הַמַּעֲרָבִית הוּא סֻלַּם הַתָּוִים הַמָּאז'וֹרִי: "דּוֹ-רֶה-מִי-פָה-סוֹל-לָה-סִי", אוּלָם בָּעוֹלָם קַיָּמִים כָּל מִינֵי סֻלָּמוֹת תָּוִים. מִי שֶׁנָּתַן לַתָוִים הַשּׁוֹנִים אֶת שְׁמָם הָיָה נָזִיר אִיטַלְקִי בְּשֵׁם גְּוִידוֹ דְּ'אַרְצוֹ, שֶׁהָיָה גַּם מוֹרֶה לְמוּסִיקָה.
לָמָּה צָרִיךְ בִּכְלָל תָּוִים? הַתָּוִים הֵם שָׂפָה אוּנִיבֶרְסָלִית שֶׁבְּעֶזְרָתָה אֶפְשָׁר לְיַצֵּג אֶת הַמּוּזִיקָה עַל יְדֵי סִימָנִים גְּרָפִיִּים. כְּמוֹ סוֹפֵר, שֶׁכּוֹתֵב אֶת הַסִּפּוּר שֶׁהוּא מַמְצִיא בְּעֶזְרַת אוֹתִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים יוּכְלוּ לִקְרֹא אוֹתוֹ, כָּךְ גַּם בַּמּוּזִיקָה: כַּאֲשֶׁר מַלְחִין רוֹצֶה לְתָאֵר אֶת הַמּוּזִיקָה שֶׁהוּא מַמְצִיא, הוּא כּוֹתֵב אוֹתָהּ בְּעֶזְרַת תָּוִים וְכָךְ מִישֶׁהוּ אַחֵר, שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶת הַמּוּזִיקָה הַזּוֹ מֵעוֹלָם, יוֹדֵעַ אֵיךְ לְנַגֵּן אוֹתָהּ. בְּעֶזְרַת הַכְּתִיבָה הַזּוֹ אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הַגֹּבַהּ שֶׁל כָּל צְלִיל שֶׁמְּנֻגָּן, אֶת הַמֶּשֶׁךְ שֶׁלּוֹ, אִם לְנַגֵּן אוֹתוֹ חָזָק אוֹ חַלָּשׁ וְעוֹד. הָרִשּׁוּם בְּתָוִים יָכֹל גַּם לְתָאֵר מַצָּב שֶׁבּוֹ כַּמָּה נַגָּנִים מְנַגְּנִים בּוֹ זְמַנִּית עַל כְּלֵי נְגִינָה שׁוֹנִים עִם תָּוִים שׁוֹנִים: כָּל נַגַּן יְנַגֵּן אֶת "הַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ" וּבְיַחַד הַכֹּל מִשְׁתַּלֵּב לְמוּזִיקָה נְעִימָה.
הִנֵּה שִׁיר הַתָּוִים מִתּוֹךְ הַסֶּרֶט "צְלִילֵי הַמּוּזִיקָה":
עַל הִתְפַּתְּחוּת כְּתַב הַתָּוִים וְהַחֵלֶק שֶׁל גְּוִידוֹ דְּ'אַרְצוֹ: