כַּמָּה זְרוֹעוֹת יֵשׁ לַתְּמָנוּן?

לִתְמָנוּן יֵשׁ שְׁמוֹנֶה זְרוֹעוֹת, וְזֶהוּ גַּם מְקוֹר הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ: הַשֵּׁם הוּא שִׁלּוּב שֶׁל שְׁתֵּי מִלִּים בַּשָּׂפָה הָאֲרָמִית - "תְּמַנְיָא" שֶׁפֵּרוּשָׁהּ "שְׁמוֹנֶה" וְ"נוּן" שֶׁפֵּרוּשׁוֹ "דָּג". אֲבָל הַתְּמָנוּן אֵינוֹ דָּג אֶלָּא רְכִּיכָה, שֶׁאֵין לָהּ עֲצָמוֹת אוֹ קוֹנְכִיָּה, וְהוּא נָפוֹץ בְּכָל הַיָּמִים וְהָאוֹקְיָנוֹסִים, בְּעִקָּר בְּמַיִם רְדוּדִים וּבְאֲזוֹרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שׁוּנִיּוֹת אַלְמֻגִּים. בִּזְכוּת הָעֻבְדָּה שֶׁאֵין לוֹ שֶׁלֶד, הַתְּמָנוּן גָּמִישׁ מְאֹד וְהוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּחֵל דֶּרֶךְ מְקוֹמוֹת צָרִים בְּלִי בְּעָיָה.

בִּכְלָל, לַתְּמָנוּן יֵשׁ גּוּף מַמָּשׁ מְעַנְיֵן: רַגְלֵי הַתְּמָנוּן מְכֻסּוֹת בְּמֵאוֹת כָּרִיּוֹת הַצְמָדָה עֲגֻלּוֹת, שֶׁמְּסַיְּעוֹת לַתְּמָנוּן לְהֵאָחֵז בְּחָזְקָה בַּעֲצָמִים שׁוֹנִים וּלְבַצֵּעַ פְּעֻלּוֹת. כָּרִיּוֹת הַהַצְמָדָה מוֹצְצוֹת אֶת הַמַּיִם הַחוּצָה וּמַשְׁאִירוֹת וָאקוּם, וְכָךְ הֵן נִדְבָּקוֹת לָעֶצֶם שֶׁאֵלָיו הֵן נִצְמְדוּ. זֶה מְאֹד מוֹעִיל כְּשֶׁהַתְּמָנוּן רוֹצֶה לִתְפֹּס אֶת הַטֶּרֶף שֶׁלּוֹ וְלִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ לִבְרֹחַ. חוּץ מִזֶּה שֶׁהַכָּרִיּוֹת הַלָּלוּ מְשַׁמְּשׁוֹת אוֹתוֹ גַּם כְּדֵי לִטְעֹם וּלְהָרִיחַ אֶת הַסְּבִיבָה שֶׁלּוֹ.


הַתְּמָנוּן נֶחֱשָׁב לְחַיָּה חֲכָמָה, יְצִירָתִית וּבַעֲלַת יְכֹלֶת לְמִידָה. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּגַדְּלִים תְּמָנוּנִים בָּאַקְוַרְיוּם בַּבַּיִת, לַמְרוֹת שֶׁזֶּה לֹא קַל: בִּזְכוּת הַחָכְמָה וְהַגְּמִישׁוּת שֶׁלָּהֶם, הֵם עֲלוּלִים פָּשׁוּט לָצֵאת מֵהָאַקְוַרְיוּם. אָז אֲנַחְנוּ לֹא מַמְלִיצִים עַל זֶה. 😊

הַתְּמָנוּן הַזֶּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָרִיּוֹת הַהַצְמָדָה שֶׁלּוֹ כְּדֵי לְהֵחָלֵץ מִצִּנְצֶנֶת סְגוּרָה:




כָּךְ הַתְּמָנוּן נִדְבָּק לִדְבָרִים:


פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
01.jpg