לָמָּה לִפְרָחִים יֵשׁ רֵיחַ?

אֵיךְ הַפֶּרַח מְיַצֵּר רֵיחַ? בְּעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַפֶּרַח יֵשׁ שְׁמָנִים רֵיחָנִיִּים, שֶׁמִּשְׁתַּחְרְרִים לְאַט-לְאַט לַאֲוִיר. הָרֵיחַ נִשְׁאַר בָּאֲוִיר וְנוֹדֵד לַמֶּרְחָק. אִם לְצֶמַח מְסֻיָּם יֵשׁ הַרְבֵּה פְּרָחִים, אוֹ שֶׁהוּא מֵפִיץ כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל שְׁמָנִים רֵיחָנִיִּים אָז אֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ בְּרֵיחוֹ כְּבָר מֵרָחוֹק.

הָרֵיחַ הַנָּעִים שֶׁל הַפְּרָחִים אֵינוֹ הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה שֶׁבָּהּ צְמָחִים מְפַתִּים חֲרָקִים לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם. גַּם צוּרָה מְעַנְיֶנֶת אוֹ צֶבַע חָזָק עוֹזְרִים לַחֲרָקִים לְהַבְחִין בַּפְּרָחִים וּלְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם. כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ יֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים יוֹתֵר, כָּךְ גַּם הַחֲרָקִים: כָּל חֶרֶק בּוֹחֵר סוּגִים מְסֻיָּמִים שֶׁל פְּרָחִים שֶׁאוֹתָם הוּא מַעֲדִיף לְבַקֵּר. בְּאֹפֶן זֶה, הַצֶּמַח מַבְטִיחַ שֶׁהָאַבְקָה שֶׁלּוֹ תִּנְחַת עַל צְמָחִים נוֹסָפִים מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, וְתַעֲזֹר לוֹ לְהִתְרַבּוֹת.