לְמָה מְשַׁמֵּשׁ "גַּז צְחוֹק"?

גַּז צְחוֹק מְשַׁמֵּשׁ כְּחֹמֶר הַרְגָּעָה אֵצֶל רוֹפְאֵי שִׁנַּיִם וּבְחַדְרֵי לֵדָה. נִתָּן אֲפִלּוּ לְבַצֵּעַ אִתּוֹ הַרְדָּמָה כְּלָלִית בַּחֲדַר נִתּוּחַ. גַּז צְחוֹק מֻרְכָּב מֵחֹמֶר שֶׁנִּקְרָא "חַמְצָן דּוּ חַנְקָנִי". הַחֹמֶר הִתְגַּלָּה לִפְנֵי כְּ-300 שָׁנִים בִּידֵי כִּימַאי אַנְגְּלִי בְּשֵׁם הַאמְפְרִי דִּוֵי. הוּא נִסָּה אוֹתוֹ עַל עַצְמוֹ וְכָךְ גִּלָּה שֶׁהוּא גּוֹרֵם לִתְחוּשָׁה נְעִימָה וְשֶׁהַכֹּל פָּשׁוּט נִרְאֶה לוֹ מַצְחִיק יוֹתֵר. כָּךְ גַּז הַצְּחוֹק קִבֵּל אֶת שְׁמוֹ. בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת הִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ בְּעִקָּר כְּשַׁעֲשׁוּעַ בִּמְסִבּוֹת, וְלָקַח עוֹד כְּ-150 שָׁנִים עַד שֶׁהָרְפוּאָה הֵחֵלָּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּחֹמֶר מְאַלְחֵשׁ.

גַּז הַצְּחוֹק מְאֻחְסָן בְּמִיכַל, וּמְחֻבָּר אֵלָיו צִנּוֹר עִם מַסֵּכָה. הַמַּסֵּכָה מֻנַּחַת עַל אַפּוֹ וּפִיו שֶׁל הַמְּטֻפָּל וְהוּא שׁוֹאֵף מִמֶּנָּה אֶת הַגַּז. הַגַּז מַרְגִּיעַ כְּאֵב וַחֲרָדָה בְּאֹפֶן מִיָּדִי וְנֶעֱלַם מֵהַגּוּף בִּמְהִירוּת אַחֲרֵי הַטִּפּוּל. הוּא נֶחֱשָׁב כְּאֶמְצָעִי הַרְגָּעָה בָּטוּחַ מְאֹד, בִּמְיֻחָד עֲבוּר יְלָדִים. עִם זֹאת, אִם מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בְּכַמּוּת גְּדוֹלָה מִדַּי הוּא עָלוּל לִגְרֹם לִפְגִיעָה חֲמוּרָה וְלָכֵן רַק לְרוֹפְאִים מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.

אֲבָל מָה זֶה בִּכְלָל גַּז? פְּרוֹפֵסוֹר דָּן שֶׁכְטְמָן מַסְבִּיר:




כָּאן מַסְבִּירִים עַל הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁל גַּז צְחוֹק בִּרְפוּאַת שִׁנַּיִם:


פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
01.jpg