אֶת הַשִּׁיר "עוּף גּוֹזָל" כָּתַב וְשָׁר הַזַּמָּר אָרִיק אַיְנְשְׁטֵיְן. הַשִּׁיר יָצָא לָאוֹר בִּשְׁנַת 1987 וְהָפַךְ לְאֶחָד מִשִּׁירָיו הַמֻּכָּרִים בְּיוֹתֵר. אֶת הַמַּנְגִּינָה לַשִּׁיר הִלְחִין מִיקִי גַבְרִיאֵלוֹב. הַצֶּמֶד הַזֶּה אַחְרַאי עַל שִׁיר יָדוּעַ נוֹסָף: "אֲנִי וְאַתָּה נְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם". אָרִיק אַיְנְשְׁטֵיְן הָיָה זַמָּר, שַׂחְקָן, פִּזְמוֹנַאי וְתַסְרִיטַאי וְנֶחְשַׁב לְאֶחָד הַזַּמָּרִים הַיִּשְׂרָאֵלִיִּים הַמַּשְׁפִּיעִים, הַחֲשׁוּבִים וְהָאֲהוּבִים בְּיוֹתֵר.
הַאִם אָרִיק תָּמִיד חָלַם לִהְיוֹת זַמָּר מְפֻרְסָם?
וּבְכֵן, הַתְּשׁוּבָה הִיא – מַמָּשׁ לֹא. כְּשֶׁהָיָה נַעַר, אָרִיק הָיָה סְפּוֹרְטַאי מִצְטַיֵּן: הוּא הָיָה אַלּוּף יִשְׂרָאֵל בִּקְפִיצָה לַגֹּבַהּ, וְשִׂחֵק בְּלִיגַת הַנֹּעַר בִּקְבוּצַת הַכַּדּוּרְסַל שֶׁל הַפּוֹעֵל תֵּל אָבִיב. כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת לִמּוּדָיו, הוּא רָצָה לְהִתְגַּיֵּס לַצָּבָא בְּתַפְקִיד שֶׁל מַדְרִיךְ סְפּוֹרְט. אַךְ רָצָה הַגּוֹרָל, וּבִגְלַל לִקּוּי רְאִיָּה הוּא לֹא הִתְקַבֵּל לַתַּפְקִיד. בִּמְקוֹם זֶה הוּא נִבְחַן וְהִתְקַבֵּל לְלַהֲקָה צְבָאִית, שָׁם לָמַד לְשַׂחֵק וְלָשִׁיר. לְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּחְרֵר מִשֵּׁרוּתוֹ הַצְּבָאִי הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ כְּזַמָּר וְשַׂחְקָן וְזָכָה לְהַצְלָחָה רַבָּה.
הִנֵּה הַשִּׁיר בְּבִצּוּעוֹ שֶׁל אָרִיק אַיְנְשְׁטֵיְן:
וְהִנֵּה מַחְרֹזֶת שִׁירֵי יְלָדִים נוֹסָפִים שֶׁל אָרִיק אַיְנְשְׁטֵיְן:
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
