לַחֵלֶק הַצָּהֹב שֶׁל הַבֵּיצָה קוֹרְאִים חֶלְמוֹן. אִם אַתֶּם תָּמִיד מִתְבַּלְבְּלִים בֵּינֵיהֶם, הִנֵּה טְרִיק שֶׁעוֹזֵר לִי לִזְכֹּר: חֶלְבּוֹן מַזְכִּיר אֶת הַמִּלָּה חָלָב. וְחָלָב הוּא לָבָן. כְּלוֹמַר – הַחֵלֶק הַלָּבָן שֶׁל הַבֵּיצָה הוּא הַחֶלְבּוֹן, וּמִכָּאן שֶׁהַצָּהֹב הוּא הַחֶלְמוֹן... הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַצֶּבַע שֶׁל הַחֶלְבּוֹן הוֹפֵךְ לָבָן רַק כַּאֲשֶׁר מְבַשְּׁלִים אֶת הַבֵּיצָה. הַחֶלְבּוֹן שֶׁל בֵּיצָה שֶׁאֵינָהּ מְבֻשֶּׁלֶת הוּא נוֹזֵל שָׁקוּף.
הַבֵּיצָה הִיא בְּעֶצֶם תָּא יָחִיד וְגָדוֹל, שֶׁנּוֹעַד לְסַפֵּק מָזוֹן וַהֲגָנָה לָעֻבָּר, עַד שֶׁיִּתְפַּתֵּחַ לְגוֹזָל אוֹ לָאֶפְרוֹחַ. הַבֵּיצִים שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים הֵן בֵּיצִים שֶׁאֵינָן מֻפְרוֹת, כְּלוֹמַר – לֹא צָפוּי לְהִתְפַּתֵּחַ בָּהֶן יְצוּר חַי. הַחֶלְמוֹן שֶׁבַּבֵּיצָה הוּא בְּעֶצֶם מַאֲגָר שֶׁל חוֹמְרֵי מָזוֹן וְשֻׁמָּן הַנְּחוּצִים לָעֻבָּר הַמִּתְפַּתֵּחַ. הַחֶלְבּוֹן מֵכִיל בְּעִקָּר מַיִם וָחֳמָרִים נוֹסָפִים. קְלִפַּת הַבֵּיצָה הַקָּשָׁה עֲשׂוּיָה מִסִּידָן פַּחְמָתִי וְנוֹעֲדָה לְסַפֵּק הֲגָנָה פִיזִית לָעֻבָּר.
בַּצַּד הָרָחָב שֶׁל הַבֵּיצָה מָצוּי כִּיס אֲוִיר קָטָן, צָמוּד לַקְּלִפָּה, שֶׁנּוֹעַד לְסַפֵּק לְגוֹזַל אֲוִיר לִנְשִׁימָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּעֵת הַבְּקִיעָה. כְּשֶׁמְּבַשְּׁלִים אֶת הַבֵּיצָה, הָאֲוִיר בְּכִיס הָאֲוִיר מִתְפַּשֵּׁט וְלוֹחֵץ עַל הַקְּלִפָּה מִבִּפְנִים. הַלַּחַץ הַזֶּה עָלוּל לִיצֹר בַּקְּלִפָּה סְדָקִים וְאָז מְקַבְּלִים בֵּיצָה מְפֻצֶּצֶת...
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָסִיר לְבֵיצָה לֹא מְבֻשֶּׁלֶת אֶת הַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה בְּלִי לִשְׁבֹּר הַבֵּיצָה?
הַהֶסְבֵּר בַּסִּרְטוֹן:
שִׁיר מִפִּרְסֹמֶת יְשָׁנָה לְבֵיצִים:
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
