מָתַי יוֹתֵר חָשׁוּב לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם, בַּבֹּקֶר אוֹ בָּעֶרֶב?

מֵרֶגַע שֶׁבּוֹקְעוֹת לָנוּ שִׁנַּיִם בַּפֶּה, כְּדַאי לְצַחְצֵחַ אוֹתָן. רוֹפְאֵי הַשִּׁנַּיִם מַמְלִיצִים לְצַחְצֵחַ אֶת הַשִּׁנַּיִם לְפָחוֹת פַּעֲמַיִם בְּיוֹם: בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב. עִם זֹאת, הַרְבֵּה יְלָדִים לֹא אוֹהֲבִים לְצַחְצֵחַ אֶת הַשִּׁנַּיִם, וּמְוַתְּרִים עַל הַצִּחְצוּחַ בָּעֶרֶב. אֲבָל – דַּוְקָא צִחְצוּחַ הַשִּׁנַּיִם בָּעֶרֶב הוּא חָשׁוּב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּבֹּקֶר.

בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים וּבַפֶּה שֶׁלָּנוּ מִצְטַבְּרוֹת שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל אֹכֶל. שְׁאֵרִיּוֹת הָאֹכֶל הַלָּלוּ מְשַׁמְּשׁוֹת כְּמָזוֹן לַחַיְדַּקִּים שֶׁחַיִּים בַּפֶּה שֶׁלָּנוּ. בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יְשֵׁנִים, הַפֶּה שֶׁלָּנוּ כִּמְעַט וְלֹא זָז וְיֵשׁ בּוֹ פָּחוֹת רֹק מֵאֲשֶׁר בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם. בַּתְּנָאִים הַלָּלוּ, קַל לְחַיְדַּקִּים לֶאֱכֹל טוֹב, לְהִתְרַבּוֹת, וְ... לַעֲשׂוֹת לָנוּ חֹרִים בַּשִּׁנַּיִם. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁחָשׁוּב לְנַקּוֹת הֵיטֵב אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הָאֹכֶל לִפְנֵי הַשֵּׁנָה עַל יְדֵי צִחְצוּחַ שִׁנַּיִם.


וּמָה עִם הַבֹּקֶר? הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מְצַחְצְחִים שִׁנַּיִם מִיָּד לְאַחַר שֶׁהֵם קָמִים, כְּדֵי לְקַבֵּל תְּחוּשָׁה רַעֲנָנָה בַּפֶּה. אַךְ לְמַעֲשֶׂה מֻמְלָץ לְחַכּוֹת קְצָת וּלְצַחְצֵחַ אַחֲרֵי אֲרוּחַת הַבֹּקֶר, כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הָאֹכֶל.

לָמָּה חָשׁוּב לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם:


וְכָאן תִּלְמְדוּ אֵיךְ מְצַחְצְחִים נָכוֹן אֶת הַשִּׁנַּיִם:



פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
01.jpg