בְּאֵיזֶה מִשְׂחַק יְלָדִים צָרִיךְ לִקְפֹּץ עַל מִסְפָּרִים?

קְלָאס הוּא מִשְׂחַק יְלָדִים הַנָּפוֹץ בְּכָל הָעוֹלָם. בְּאַנְגְּלִית הוּא נִקְרָא "הוֹפּ-סְקוֹטְץ'". כְּדֵי לְשַׂחֵק אֶת הַמִּשְׂחָק צָרִיךְ אֶבֶן קְטַנָּה וְאֶמְצָעִי לְשִׂרְטוּט עַל הַקַּרְקַע: בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְצַיְּרִים אֶת הַמִּשְׂחָק בְּגִיר עַל הַמִּדְרָכָה אוֹ מְשַׂרְטְטִים אוֹתוֹ עַל חוֹל. בַּמִּשְׂחָק יֵשׁ מִשְׁבְּצוֹת וּבָהֶן מִסְפָּרִים הַמְּסַמְּנִים אֶת הַשְּׁלָבִים הַשּׁוֹנִים.

אֶת הַמִּשְׂחָק מְשַׂחֲקִים לְפִי תּוֹרוֹת, וְיֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי גִּרְסָאוֹת: בְּגִרְסַת הַ"קְלִיעָה" הַשַּׂחְקָן צָרִיךְ לִקְלֹעַ אֶת הָאֶבֶן לַמִּסְפָּר הַמְּיַצֵּג אֶת הַשָּׁלָב בּוֹ הוּא נִמְצָא, וְאָז לִקְפֹּץ בְּתוֹר הַתַּבְנִית הַמְּשֻׂרְטֶטֶת וּבַדֶּרֶךְ לֶאֱסֹף אֶת הָאֶבֶן. אִם הִצְלִיחַ לְסַיֵּם אֶת הַקְּפִיצָה בְּלִי לִדְרֹךְ עַל הַקַּוִּים – עוֹבֵר לַשָּׁלָב הַבָּא. בְּגִרְסַת הַ"דְּחִיפָה" צָרִיךְ לִדְחֹף אֶת הָאֶבֶן תּוֹךְ קְפִיצָה עַל רֶגֶל אַחַת לַמִּשְׁבֶּצֶת שֶׁמְּיַצֶּגֶת אֶת הַשָּׁלָב הַבָּא.


מְקוֹר הַמִּשְׂחָק אֵינוֹ יָדוּעַ בִּמְדֻיָּק. קַיָּמוֹת עֵדוּיוֹת שֶׁהַמִּשְׂחָק הָיָה קַיָּם כְּבָר בְּהֹדּוּ הָעַתִּיקָה, וּמְסַפְּרִים שֶׁהַחַיָּלִים הָרוֹמִיִּים שִׂחֲקוּ אוֹתוֹ בָּאִמּוּנִים שֶׁלָּהֶם: הֵם קָפְצוּ עִם שִׁרְיוֹן מָלֵא עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁהַמִּשְׂחָק יְחַזֵּק אֶת רַגְלֵיהֶם. מָה שֶׁבָּטוּחַ, זֶה שֶׁהַמִּשְׂחָק וְהַקְּפִיצוֹת מְשַׁפְּרִים אֶת מַצַּב הָרוּחַ!

הִנֵּה הֶסְבֵּר אֵיךְ מְשַׂחֲקִים בַּגִּרְסָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁל הַמִּשְׂחָק:




וְאֶפְשָׁר גַּם לְהָכִין גִּרְסָה לַבַּיִת עִם נְיַר דֶּבֶק צִבְעוֹנִי:


פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
01.jpg