אֵיזוֹ צִפּוֹר יְכוֹלָה לְסוֹבֵב אֶת רֹאשָׁהּ מַמָּשׁ עַד הַגַּב?

לְיַנְשׁוּף יֵשׁ צַוָּאר גָּמִישׁ בְּיוֹתֵר וּבַעַל טְוַח תְּנוּעָה יוֹצֵא דֹּפֶן: הַיַּנְשׁוּף הוּא הַצִּפּוֹר הַיְּחִידָה שֶׁמְּסֻגֶּלֶת לְסוֹבֵב אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ לְאָחוֹר עַד לְזָוִית שֶׁל 270 מַעֲלוֹת. עֵינֵי הַיַּנְשׁוּף קְבוּעוֹת בִּמְקוֹמָן וְהוּא יָכוֹל לְהַבִּיט אִתָּן רַק קָדִימָה. לָכֵן, סִבּוּב הָרֹאשׁ מְפַצֶּה עַל הַתְּנוּעָה הַמֻּגְבֶּלֶת שֶׁל הָעֵינַיִם, וְכָךְ הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת בְּכָל הַכִּוּוּנִים.

הַיַּנְשׁוּף הוּא עוֹף מִמִּשְׁפַּחַת דּוֹרְסֵי הַלַּיְלָה. לְעוֹפוֹת אֵלּוּ רֹאשׁ גָּדוֹל וּפַרְצוּף רָחָב הַמֵּכִיל זוּג עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת. יֵשׁ לָהֶם חוּשׁ רְאִיָּה וּשְׁמִיעָה מְעֻלִּים וְהֵם עָפִים מַמָּשׁ בְּשֶׁקֶט, כְּדֵי לְהַפְתִּיעַ אֶת טַרְפָּם. הַיַּנְשׁוּף פָּעִיל רַק בַּלַּיְלָה וְצַד אֶת טַרְפּוֹ בַּצּוּרָה הַבָּאָה: הוּא עָף בְּשֶׁקֶט מֻחְלָט בַּחֹשֶׁךְ וְאָז הוּא מִתְנַפֵּל עַל הַטֶּרֶף, תּוֹפֵס אוֹתוֹ בְּעֶזְרַת טְפָרָיו וְאוֹכֵל אוֹתוֹ בְּעֶזְרַת מְקוֹרוֹ הַחַד וְהֶחָזָק. מְזוֹנָם הָעִקָּרִי שֶׁל הַיַּנְשׁוּפִים הוּא עוֹפוֹת קְטַנִּים מֵהֶם, מְכַרְסְמִים, זוֹחֲלִים וַחֲרָקִים.


הַיַּנְשׁוּף מֻכָּר בְּתוֹר סִימָן לַעֲתִידוֹת, אַךְ גַּם לְמַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים וּבְשׂוֹרוֹת רָעוֹת, וְזֹאת מִשּׁוּם הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ שֶׁנִּרְאוֹת כֶּאֱנוֹשִׁיּוּת וְהַקּוֹלוֹת שֶׁהוּא מַשְׁמִיעַ. בְּיָוָן הָעַתִּיקָה הַיַּנְשׁוּף הָיָה בַּעַל הַחַיִּים שֶׁקָּשׁוּר לְאֵלַת הַחָכְמָה, וּמִסִּבָּה זוֹ נַעֲשֶׂה סֵמֶל לַחָכְמָה.

הִנֵּה יַנְשׁוּף הַמְּסוֹבֵב אֶת רֹאשׁוֹ סִבּוּב מָלֵא:




וְהִנֵּה כַּמָּה יַנְשׁוּפִים מַצְחִיקִים:

פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
01.jpg