הַיַּיִן הוּא מַשְׁקֶה אַלְכּוֹהוֹלִי הַמְּיֻצָּר מִמִּיץ שֶׁל עֲנָבִים. הַמִּיץ הוֹפֵךְ לְיַיִן עַל יְדֵי שְׁמָרִים, בְּתַהֲלִיךְ שֶׁנִּקְרָא תְּסִיסָה: תַּהֲלִיךְ בּוֹ הַסֻּכָּר שֶׁבְּמִיץ הָעֲנָבִים הוֹפֵךְ לְאַלְכּוֹהוֹל וּלְפַחְמָן דּוּ-חַמְצָנִי. הַשְּׁמָרִים הָאַחְרָאִים עַל הַתְּסִיסָה הֵם יְצוּרִים קְטַנְטַנִּים, לְמַעֲשֶׂה סוּג שֶׁל פִּטְרִיּוֹת. הֵם מְפִיקִים אֶת הָאֵנֶרְגִּיָּה שֶׁלָּהֶם עַל יְדֵי פֵּרוּק שֶׁל סֻכָּר שֶׁנִּמְצָא בִּסְבִיבֹתָם. כֵּן, אֵלּוּ הֵם אוֹתָם הַשְּׁמָרִים שֶׁהָאוֹפִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם כְּדֵי לְהָכִין בָּצֵק שְׁמָרִים, הַמְּשַׁמֵּשׁ לַאֲפִיַּת לֶחֶם וְעוּגוֹת. בְּנֵי הָאָדָם מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּשְׁמָרִים לַאֲפִיָּה וְיִצּוּר אַלְכּוֹהוֹל כְּבָר אַלְפֵי שָׁנִים.
אָז אֵיךְ מַגִּיעִים שְׁמָרִים לְמִיץ הָעֲנָבִים?
כְּמוֹ עֹבֶשׁ וּפִטְרִיּוֹת אֲחֵרוֹת, שְׁמָרִים נִמְצָאִים בָּאֲוִיר וּבַסְּבִיבָה שֶׁלָּנוּ. הֵם מִצְטַבְּרִים בְּאֹפֶן טִבְעִי עַל קְלִפַּת הָעֲנָבִים, וְנִתָּן לִרְאוֹתָם כְּמִין שִׁכְבָה דַּקָּה שֶׁל אַבְקָה עַל הַקְּלִפָּה. הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל שְׁמָרִים אֵלּוּ הָיְתָה גְּדוֹלָה מְאוֹד בַּתְּקוּפוֹת הָעַתִּיקוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהָאֲנָשִׁים נֶאֶלְצוּ לְהִסְתַּמֵּךְ עַל נוֹכְחוּת הַשְּׁמָרִים בַּעֲנָבִים כְּדֵי שֶׁיִּוָּצֵר יַיִן. כַּיּוֹם נִתָּן לְהַשִּׂיג שְׁמָרִים בְּכָל סוּפֶּר, וְעַל כֵּן נִתָּן לְהוֹסִיף אוֹתָם לְמִיץ הָעֲנָבִים בְּצוּרָה מְלָאכוּתִית. בְּנוֹסָף לְיַיִן, מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּשְׁמָרִים לְיִצּוּר בִּירָה. בְּתַרְבּוּיוֹת שׁוֹנוֹת מְכִינִים מַשְׁקָאוֹת אַלְכּוֹהוֹלִיִּים מִמִּגְוַן חֳמָרִים שׁוֹנִים כְּגוֹן: הֲסָאקֶה הַיַּפָּנִי הֶעָשׂוּי מֵאֹרֶז, הַוּוֹדְקָה הָעֲשׂוּיָה מִתַּפּוּחֵי אֲדָמָה, וְלִיקֵרִים הָעֲשׂוּיִים לָרֹב מִפֵּרוֹת.
הַיַּיִן מְשַׁמֵּשׁ לִטְקָסִים דָּתִיִּים בְּתַרְבּוּיוֹת שׁוֹנוֹת, וְגַם נֹכַח פְּעָמִים רַבּוֹת בְּאֵרוּעִים חֶבְרָתִיִּים. גַּם בַּיַּהֲדוּת נָהוּג לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבַאֲרוּחוֹת חַג. זֹאת מִכֵּיוָן שֶׁשְּׁתִיָּה שֶׁל קְצָת יַיִן גּוֹרֶמֶת לִתְחוּשָׁה נְעִימָה שֶׁל עֲלִיצוּת וּקְלִילוּת דַּעַת. עִם זֹאת, שְׁתִיָּה רַבָּה מִדַּי שֶׁל מַשְׁקָאוֹת אַלְכּוֹהוֹלִיִּים עֲלוּלָה לִגְרֹם לְשִׁכְרוּת וּלְהִתְנַהֲגוּת פְּרוּעָה. לָכֵן, כְּמוֹ בְּכָל דָּבָר, עָדִיף לֹא לְהַגְזִים.
פֹּה תּוּכְלוּ לִרְאוֹת אֵיך הָיוּ מְיַצְּרִים יַיִן בְּימֵי קֶדֶם:
הִנֵּה הֶסְבֵּר מְפֹרָט יוֹתֵר עַל שְׁמָרִים וַהֲכָנַת יַיִן: