הַבָּרָק וְהָרַעַם נוֹצָרִים בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, אַךְ אֶת הַבָּרָק רוֹאִים תָּמִיד לִפְנֵי הָרַעַם. הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא שֶׁהַמְּהִירוּת שֶׁבָּהּ הַקּוֹל נָע וּמִתְפַּשֵּׁט בָּאֲוִיר נְמוּכָה בְּהַרְבֵּה מֵהַמְּהִירוּת שֶׁל הָאוֹר. הָאוֹר נָע מַהֵר יוֹתֵר מֵהַקּוֹל וְלָכֵן נִרְאֶה קֹדֶם כָּל אֶת הַבָּרָק, וְרַק כַּמָּה שְׁנִיּוֹת אַחַ"כּ נִשְׁמַע אֶת הָרַעַם. לְמַעֲשֶׂה, כְּכָל שֶׁחוֹלֵף יוֹתֵר זְמַן בֵּין הַבָּרָק לָרַעַם הַמַּשְׁמָעוּת הִיא שֶׁסּוּפַת הַגֶּשֶׁם מִתְרַחֶקֶת מֵאִתָּנוּ.
בָּרָק הוּא נִיצוֹץ חַשְׁמַלִּי גָּדוֹל הַמִּתְרַחֵשׁ בְּתוֹךְ הָעֲנָנִים אוֹ בֵּין הָעֲנָנִים לָאֲדָמָה. מֵאֵיפֹה מַגִּיעַ חַשְׁמַל אֶל תּוֹךְ הָעֲנָנִים? טִפּוֹת הַמַּיִם וּגְבִישֵׁי הַקֶּרַח שֶׁמִּתְנַגְּשִׁים וּמִתְחַכְּחִים זֶה בָּזֶה בְּתוֹךְ הֶעָנָן גּוֹרְמִים לְמִטְעָן שֶׁל חַשְׁמַל סְטָטִי בְּתוֹךְ הֶעָנָן. הַחַשְׁמַל הַסְּטָטִי מַמְשִׁיךְ לְהִצְטַבֵּר עוֹד וָעוֹד, עַד שֶׁמַּגִּיעַ רֶגַע שֶׁבּוֹ הֶעָנָן לֹא מְסֻגָּל לָשֵׂאת יוֹתֵר אֶת הַמִּטְעָן הֶעָצוּם שֶׁהִתְאַסֵּף עָלָיו, וּמִתְרַחֶשֶׁת "פְּרִיקָה חַשְׁמַלִּית". זֶה קְצָת דּוֹמֶה לְמִגְדָּל שֶׁל קֻבִּיּוֹת: עִם כָּל קֻבִּיָּה שֶׁנּוֹסִיף הַמִּגְדָּל יִהְיֶה פָּחוֹת וּפָחוֹת יַצִּיב, עַד שֶׁאַחַת מִן הַקֻּבִּיּוֹת מְמוֹטֶטֶת אֶת כָּל הַמִּגְדָּל. כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ הַשָּׁלָב הַזֶּה, מִטְעַן הַחַשְׁמַל הַסְּטָטִי שֶׁבֶּעָנָן מִתְפָּרֵק וּמַלְהִיט אֶת הָאֲוִיר בְּפִיצוּץ גָּדוֹל. זֶהוּ הַבָּרָק.
הָרַעַם הוּא גַּל הַהֶדֶף שֶׁנּוֹצַר כְּתוֹצָאָה מֵהַפִּיצוּץ שֶׁל הַבָּרָק בָּאֲוִיר. גַּל הַהֶדֶף הַזֶּה מִתְפַּשֵּׁט לְכָל עֵבֶר וְנִשְׁמָע בְּאָזְנֵנוּ כְּרַעַשׁ חָזָק וּפִתְאוֹמִי. אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ רְעָמִים עַד לִטְוָח שֶׁל מִסְפַּר קִילוֹמֶטְרִים מֵהָאֵזוֹר בּוֹ הֵם נוֹצְרוּ.
כָּאן מַסְבִּירִים אֵיךְ נוֹצְרִים בְּרָקִים:
וְהִנֵּה הַשִּׁיר "רְעָמִים וּבְרָקִים":
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
