הַיַּעַר הַשָּׁחֹר הוּא אֵזוֹר שֶׁנִּמְצָא בִּדְרוֹם-מִזְרַח גֶּרְמַנְיָה. זֶהוּ אֵזוֹר הֲרָרִי וּמְיֹעָר, שֶׁחוֹצִים אוֹתוֹ נְהָרוֹת רַבִּים. הוּא נִמְצָא בַּגְּבוּל שֶׁל גֶּרְמַנְיָה עִם שְׁוַיְץ וְעִם צָרְפַת. חֵלֶק גָּדוֹל מֵהַיַּעַר הַשָּׁחֹר הוּא פַּארְק לְאֻמִּי, מֵהַגְּדוֹלִים בְּגֶרְמַנְיָה. בַּיַּעַר הַשָּׁחֹר יֵשׁ הַרְבֵּה מָה לִרְאוֹת: מַפְּלֵי מַיִם, אֲגַמִּים, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת צִיּוּרִיּוּת וּנְקֻדּוֹת תַּצְפִּית עִם נוֹף מַרְהִיב.
אָז אֵיךְ מָקוֹם כָּל כָּךְ יָרֹק קִבֵּל אֶת הַשֵּׁם "הַיַּעַר הַשָּׁחֹר"? הַשֵּׁם נִתַּן לוֹ בָּעֵת הָעַתִּיקָה עַל יְדֵי הָרוֹמָאִים, שֶׁשָּׁלְטוּ בָּאֵזוֹר. הוּא נִקְרָא כָּךְ מִפְּנֵי שֶׁבְּלֵב הַיַּעַר, הָעֵצִים כָּל כָּךְ צְפוּפִים עַד שֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לֹא מַצְלִיחוֹת לַחְדֹּר פְּנִימָה, מָה שֶׁגּוֹרֵם לָאֵזוֹר לִהְיוֹת חָשׁוּךְ בְּאֹפֶן תְּמִידִי.
בַּיַּעַר הַשָּׁחֹר יֵשׁ תָּמִיד מָה לַעֲשׂוֹת! בַּחֹרֶף נִתָּן לַעֲשׂוֹת שָׁם סְקִי, לְטַיֵּל עִם בְּגָדִים חַמִּים וּלְבַלּוֹת בְּפַרְקֵי הַמַּיִם הַמְּקֹרִים. בִּשְׁאָר הַשָּׁנָה נִתָּן לְטַיֵּל שָׁם וּלְבַקֵּר בָּאַטְרַקְצִיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת: פַּארְק שַׁעֲשׁוּעִים עֲנָק, פַּרְקֵי חֲבָלִים, שַׁיִט בַּאֲגַמִּים, מוּזֵאוֹנִים, מַפָּלִים וְעוֹד וְעוֹד.
מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּאֵזוֹר הַיַּעַר הַשָּׁחֹר? הִנֵּה כַּמָּה רַעֲיוֹנוֹת:
בְּאֵזוֹר הַיַּעַר הַשָּׁחֹר הִמְצִיאוּ אֶת "עוּגַת הַיַּעַר הַשָּׁחֹר"... יָאמִי! כָּךְ מְכִינִים כָּזוֹ עוּגָה: