"כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה", הַנִּקְרָא גַּם "כֹּחַ הַכְּבִידָה", הוּא הַסִּבָּה שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ קוֹפְצִים, אֲנַחְנוּ לֹא מַמְשִׁיכִים לְרַחֵף בָּאֲוִיר אֶלָּא נוֹפְלִים חֲזָרָה לָאָרֶץ.
כּוֹחַ הַכְּבִידָה הוּא אֶחָד מֵהַכּוֹחוֹת הַבְּסִיסִיִּים שֶׁיֵּשׁ בַּטֶּבַע. הַכּוֹחַ הַזֶּה קַיָּם בֵּין כָּל שְׁנֵי גּוּפִים בַּטֶּבַע: עָצְמַת הַמְּשִׁיכָה נִקְבַּעַת בְּהֶתְאֵם לַגֹּדֶל שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַגּוּפִים וְהַמֶּרְחָק בְּנֵיהֶם. לְמָשָׁל, הַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֶרֶת כֹּחַ מְשִׁיכָה שֶׁגּוֹרֵם לְכוֹכְבֵי הַלֶּכֶת, וּבֵינֵיהֶם כַּדּוּר הָאָרֶץ, לָנוּעַ סְבִיבָהּ בְּמַסְלוּלִים קְבוּעִים, בִּמְקוֹם לְרַחֵף בְּאֹפֶן אַקְרָאִי בֶּחָלָל. מִכֵּיוָן שֶׁכַּדּוּר הָאָרֶץ הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל מֵהַיְּצוּרִים שֶׁחַיִּים עָלָיו, הוּא יוֹצֵר כֹּחַ מְשִׁיכָה שֶׁמַּחֲזִיק אוֹתָם צְמוּדִים אֵלָיו בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע. כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ הוּא כָּל כָּךְ חָזָק, שֶׁהוּא מַשְׁפִּיעַ גַּם עַל הַיָּרֵחַ! זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהַיָּרֵחַ נָע סְבִיב כַּדּוּר הָאָרֶץ וְלֹא מְבַקֵּר בְּכוֹכָבִים אֲחֵרִים.
הָרִאשׁוֹן שֶׁהִגְדִּיר אֶת כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה בְּצוּרָה רִשְׁמִית הָיָה פִיזִיקַאי וּמָתֵמָטִיקַאי אַנְגְּלִי בְּשֵׁם אַיְזִיק נְיוּטוֹן. הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת, כִּי בִּזְמַן שֶׁנִּרְדַּם תַּחַת עֵץ, נָפַל עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל נְיוּטוֹן תַּפּוּחַ. הוּא תָּהָה מַדּוּעַ הַתַּפּוּחַ נוֹפֵל יָשָׁר לְמַטָּה, וְהִסִּיק שֶׁזֶּה מִשּׁוּם שֶׁכַּדּוּר הָאָרֶץ מָשַׁךְ אוֹתוֹ אֵלָיו. עַל סְמַךְ הַהַנָּחָה הַזּוֹ, פִּתֵּחַ נְיוּטוֹן אֶת חֹק הַכְּבִידָה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת הַחֻקִּים הַפִיזִיקָלִיִּים הַקְּרוּיִים עַל שְׁמוֹ. לֹא בָּטוּחַ שֶׁהַסָּפוּר אֲמִתִּי, אַךְ כֻּלָּם מַסְכִּימִים כִּי נְיוּטוֹן הָיָה הַמַּדְּעָן הָרִאשׁוֹן שֶׁתֵּאֵר אֶת כֹּחַ הַכְּבִידָה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת חֻקֵּי הַתְּנוּעָה וּבְכָךְ יָצַר אֶת הַבָּסִיס לַהַנְדָּסָה הַמּוֹדֶרְנִית וְלַמֶּכָנִיקָה וְהַתַּעֲשִׂיָּה הַמּוֹדֶרְנִיִּים.
כָּאן מַסְבִּירִים אֶת חֻקֵּי הַתְּנוּעָה שֶׁנִּסֵּחַ נְיוּטוֹן:
שׁוּסְטֶר וְשׁוּסְטֶר בְּמוּזֵאוֹן הַמָּדַעְטֵק:
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
