אֵיזֶה חֵלֶק בְּגוּף הָאָדָם מְשַׁמֵּשׁ כְּאֶמְצָעִי זִהוּי יִחוּדִי?

לְכָל אָדָם יֵשׁ טְבִיעַת אֶצְבַּע יִחוּדִית שֶׁאֵינָהּ זֵהָה לִטְבִיעַת הָאֶצְבַּע שֶׁל אַף אָדָם אַחֵר. אֲפִלּוּ לִתְאוֹמִים זֵהִים אֵין אֶת אוֹתָהּ טְבִיעַת הָאֶצְבַּע. טְבִיעַת הָאֶצְבַּע שֶׁל אָדָם נִשְׁאֶרֶת קְבוּעָה לְאֹרֶךְ כָּל חַיָּיו וְקַל לִרְאוֹת אוֹתָהּ. מִסִּבָּה זוֹ הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת כְּאֶמְצָעִי זִהוּי יִחוּדִי.

טביעת אצבע

אֲנַחְנוּ מַשְׁאִירִים אֶת תַּבְנִית טְבִיעוֹת הָאֶצְבַּע שֶׁלָּנוּ, בְּלִי לָשִׂים לֵב, עַל כָּל דָּבָר שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹגְעִים בּוֹ: הַכּוֹס שֶׁשָּׁתִינוּ מִמֶּנָּה, יָדִית הַדֶּלֶת שֶׁפָּתַחְנוּ לִפְנֵי רֶגַע וָעוֹד. בַּלָּשֵׁי מִשְׁטָרָה מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּטְבִיעוֹת אֶצְבַּע שֶׁהֵם מְאַתְּרִים בְּזִירוֹת פֶּשַׁע כְּדֵי לְאַתֵּר אֶת הַפּוֹשֵׁעַ וּלְהַרְשִׁיעַ אוֹתוֹ.


בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, עִם הִתְפַּתְּחוּת הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה, יֵשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶמְצָעִים לְזִהוּי בִּיּוֹמֶטְרִי, כְּלוֹמַר – זִהוּי הַמִּסְתַּמֵּךְ עַל תְּכוּנָה פִיזִית שֶׁל הָאָדָם. לְמָשָׁל, כַּיּוֹם בְּרֹב מַכְשִׁירֵי הָסְמָרְאטְפוֹן קַיָּם חַיְשָׁן לְזִהוּי טְבִיעוֹת אֶצְבַּע, הַמְּאַפְשֵׁר לִטְבִיעַת הָאֶצְבַּע לְשַׁמֵּשׁ כַּחֲלוּפָה לְהַקָּשַׁת סִסְמָא. מַעֲרָכוֹת מַחְשֵׁב מְשֻׁכְלָלוֹת מְסֻגָּלוֹת לְזַהוֹת בְּנֵי אָדָם עַל פִּי תָּוֵי פָּנִים, עַל פִּי מֵידָע גֵּנֵטִי, וְעַל סְמַךְ חֲלָקִים בָּעַיִן. עִם זֹאת, זִהוּי טְבִיעוֹת אֶצְבַּע הוּא הַשִּׁיטָה הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר לְיִשּׂוּם.

כָּךְ בַּלָּשִׁים מְגַלִּים טְבִיעוֹת אֶצְבַּע בְּזִירוֹת פֶּשַׁע:




כָּךְ תּוּכְלוּ לְהַעְתִּיק אֶת טְבִיעוֹת הָאֶצְבַּע שֶׁלָּכֶם:



פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
01.jpg