גַּם לָכֶם, כַּנּוֹסְעִים בָּרֶכֶב, יֵשׁ הַשְׁפָּעָה רַבָּה עַל בְּטִיחוּת הַנְּסִיעָה וְעַל הָאֲוִירָה הַנְּעִימָה בָּרֶכֶב הַמִּשְׁפַּחְתִּי. רַעַשׁ מֵהַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי, בֵּין אִם נִגְרַם מִוִּכּוּחַ קוֹלָנִי, וּבֵין אִם בִּגְלַל מִשְׂחָק עַלִּיז, עָלוּל לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַנֶּהָג וּלְהַפְרִיעַ לוֹ לְהִתְרַכֵּז בִּנְהִיגָה. בְּמַצָּב זֶה הַנֶּהָג יָכוֹל לְאַבֵּד אֶת הָעֵרָנוּת שֶׁלּוֹ וְזֶה עָלוּל לְהוֹבִיל לִתְאוּנַת דְּרָכִים.
מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בִּזְמַן הַנְּסִיעָה כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַשֶּׁקֶט בִּזְמַן נְסִיעָה אֲרֻכָּה? הִנֵּה כַּמָּה רַעֲיוֹנוֹת:
הָבִיאוּ אִתְּכֶם מֵהַבַּיִת מִשְׂחָק אוֹ צַעֲצוּעַ שֶׁיּוּכַל לְהַעֲסִיק אֶתְכֶם בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה.
שַׂחֲקוּ עִם בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה מִשְׂחֲקֵי דֶּרֶךְ: אֶרֶץ עִיר, מִלִּים שֶׁמִּתְחָרְזוֹת, אֲנִי חוֹשֵׁב עַל..., תַּרְגִּילֵי חֶשְׁבּוֹן – הַכֹּל הוֹלֵךְ.
בַּקְּשׁוּ מֵהַהוֹרִים לְהַשְׁמִיעַ בְּרֶקַע פּוֹדְקַסְט לִילָדִים אוֹ קַלֶּטֶת אֲהוּבָה.
וַדְּאוּ מֵרֹאשׁ שֶׁיֵּשׁ לָכֶם מַשֶּׁהוּ לִשְׁתּוֹת וּמַשֶּׁהוּ לְנַשְׁנֵשׁ קָרוֹב לַמּוֹשָׁב שֶׁלָּכֶם.
שֶׁתִּהְיֶה נְסִיעָה נְעִימָה וּבְטוּחָה!
הִנֵּה רַעֲיוֹן לְמִשְׂחָק לַדֶּרֶךְ:
וְהִנֵּה עוֹד כַּמָּה רַעֲיוֹנוֹת לְמִשְׂחָקִים שֶׁיַּעֲבִירוּ לָכֶם אֶת הַנְּסִיעָה: