קָרָה לָכֶם פַּעַם שֶׁרַצְתֶּם בַּבַּיִת בִּזְמַן שֶׁשָּׁטְפוּ אוֹתוֹ וּבְטָעוּת הֶחֱלַקְתֶּם עַל הָרִצְפָּה הָרְטוּבָה? דָּבָר כָּזֶה עָלוּל גַּם לִקְרוֹת לִמְכוֹנִיּוֹת בַּחֹרֶף, כַּאֲשֶׁר הַכְּבִישׁ רָטֹב. רֶכֶב שֶׁנּוֹסֵעַ מַהֵר עַל כְּבִישׁ רָטֹב, עָלוּל לְאַבֵּד שְׁלִיטָה וּלְהַחֲלִיק, וְזֶה מַצָּב מְסֻכָּן מְאֹד.
כְּדֵי לַעֲזֹר לָרֶכֶב לִשְׁמֹר עַל חִכּוּךְ טוֹב עִם הַכְּבִישׁ וְלִמְנֹעַ הַחְלָקָה, צְמִיגֵי הָרֶכֶב מְכִילִים חֲרִיצִים עֲמֻקִּים, שֶׁתַּפְקִידָם הוּא לְאַפְשֵׁר לַמַּיִם לַעֲבֹר מִתַּחַת לַצְּמִיג בְּלִי שֶׁהוּא יְאַבֵּד אֶת אֲחִיזָתוֹ הַטּוֹבָה בַּכְּבִישׁ. אִם לֹא הָיוּ חֲרִיצִים בַּצָּמִיג, הוּא הָיָה מַחֲלִיק עַל גַּבֵּי הַכְּבִישׁ וְקָשֶׁה הָיָה לִשְׁלֹט עַל כִּוּוּן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ.
מִסִּבָּה זוֹ, חַיָּבִים נְהָגִים לְהָכִין אֶת רִכְבָּם לִקְרַאת הַחֹרֶף: לְוַדֵּא שֶׁצְּמִיגֵי הָרֶכֶב תַּקִּינִים וְאֵינָם שְׁחוּקִים מִדַּי, לְוַדֵּא שֶׁהַמַּגָּבִים גְּמִישִׁים וּפוֹעֲלִים, וְשֶׁפָּנָסֵי הָרֶכֶב מְאִירִים כַּהֲלָכָה.
אֵיךְ יוֹדְעִים מָתַי צָרִיךְ לְהַחֲלִיף צָמִיג בָּאוֹטוֹ? כָּאן תִּמְצְאוּ הֶסְבֵּר:
וְהִנֵּה צְמִיגִים מְיֻחָדִים הַמְּתֻכְנָנִים לִנְהִיגָה עַל כְּבִישׁ רָטֹב:
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
