הַסְּבִיבוֹן הוּא צַעֲצוּעַ יְהוּדִי שֶׁמְּשַׂחֲקִים בּוֹ בְּעִקָּר בְּחַג הַחֲנֻכָּה. לַסְּבִיבוֹן הַמָּסוֹרָתִי יֵשׁ צוּרַת קֻבִּיָּה עִם חֹד בְּקָצֶה אֶחָד וּמַקֵּל קָצָר בַּצַּד הַשֵּׁנִי. אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת מוֹפִיעוֹת עַל הַפֵּאוֹת שֶׁל הַסְּבִיבוֹן: נ', ג', ה' וּ-פ'.
בַּמָּקוֹר, הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל הַסְּבִיבוֹן בַּגָּלוּת הָיוּ נ', ג', ה' ו-ש'. כְּלוֹמַר: "נֵס גָּדוֹל הָיָה שָׁם". רַק לִקְרַאת הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, הֵחֵלּוּ הַחֲלוּצִים לְהַטְמִיעַ אֶת הַשִּׁנּוּי – "נֵס גָּדוֹל הָיָה פֹּה", וְכָךְ הָאוֹתִיּוֹת הִשְׁתַּנּוּ לְמָה שֶׁמֻּכָּר לָנוּ כַּיּוֹם.

מִשְׂחַק הַסְּבִיבוֹן הוּא עַתִּיק יוֹמִין! מִשְׂחָקִים דְּמוּיֵי סְבִיבוֹן נִמְצְאוּ בַּחֲפִירוֹת אַרְכֵאוֹלוֹגִיּוֹת מִתְּקוּפוֹת קְדוּמוֹת בְּמִצְרַיִם וּבְבָּבֶל. לִסְבִיבוֹנֵי מִשְׂחָק שֶׁלֹּא נוֹעֲדוּ לַחֲנֻכָּה יֵשׁ לָרֹב צוּרָה שֶׁל עִגּוּל שָׁטוּחַ וְלֹא קֻבִּיָּה. צוּרַת הָעִגּוּל גּוֹרֶמֶת לַסְּבִיבוֹן לְהִסְתּוֹבֵב טוֹב יוֹתֵר וְלִזְמַן רַב יוֹתֵר. בְּאֶמְצָעוּת הַמַּקֵּל בְּקָצֵהוּ מְסוֹבְבִים אֶת הַסְּבִיבוֹן עַל הַחֹד וְהוּא "מְרַקֵּד" עַל הַמִּשְׁטָח סְבִיב עַצְמוֹ.
וְהִנֵּה עוֹד כַּמָּה פְּרָטִים מְעַנְיְנִים עַל הַסְּבִיבוֹן:
פֹּה תִּלְמְדוּ אֵיךְ לְהָכִין סְבִיבוֹן מִקִּפּוּלִי נְיָר: