בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח, הַנִּקְרֵאת בְּלֵיל הַסֵּדֶר, יֵשׁ קֶטַע שֶׁנִּקְרָא "מָה נִשְׁתַּנָּה". הַקֶּטַע מֵכִיל אַרְבַּע שְׁאֵלוֹת, אַרְבַּע קֻשְׁיוֹת, אוֹתָן שׁוֹאֲלִים הַיְּלָדִים עַל לֵיל הַסֵּדֶר.
בְּלֵיל הַסֵּדֶר עוֹשִׂים כָּל מִינֵי דְּבָרִים שֶׁלֹּא עוֹשִׂים בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וְהַיְּלָדִים תּוֹהִים מַדּוּעַ:
לָמָּה אוֹכְלִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר מַצָּה וְלֹא לֶחֶם רָגִיל? לָמָּה אוֹכְלִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר מָרוֹר וְלֹא יְרָקוֹת טְעִימִים יוֹתֵר כְּפִי שֶׁעוֹשִׂים בְּדֶרֶךְ כְּלָל? לָמָּה בְּכָל הַלֵּילוֹת אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים לֶאֱכֹל אֵיךְ שֶׁמִּתְחַשֵּׁק לָנוּ, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה אוֹכְלִים בְּצוּרָה חֲגִיגִית? וְלָמָּה בְּכָל הַלֵּילוֹת אֲנַחְנוּ לֹא מַטְבִּילִים אֶת הָאֹכֶל בְּמִטְבָּלִים שׁוֹנִים, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מַטְבִּילִים פַּעֲמַיִם – אֶת הַכַּרְפַּס בְּמֵי מֶלַח, וְאֶת הַמָּרוֹר בַּחֲרֹסֶת?
רַק אַחֲרֵי שֶׁשּׁוֹאֲלִים אֶת הַשְּׁאֵלוֹת, מְקַבְּלִים אֶת הַתְּשׁוּבָה שֶׁהִיא עִקַּר הַנּוֹשֵׂא שֶׁל הַהַגָּדָה: כִּי לִפְנֵי הֲמוֹן שָׁנִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲבָדִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וֶאֱלֹהִים עָשָׂה לָהֶם נֵס וְשִׁחְרֵר אוֹתָם מֵעַבְדוּת. וּמַטְּרַת עֶרֶב לֵיל הַסֵּדֶר הִיא לְסַפֵּר עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם וּלְהַזְכִּיר אֶת הַנֵּס אֲשֶׁר אֵרַע לָעָם הַיְּהוּדִי.
אָז מָה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה?
יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל שָׁרִים בְּיַחַד אֶת "מָה נִשְׁתַּנָּה":