עַל פִּי הַמְּסֻפָּר בַּתּוֹרָה, הַבַּת שֶׁל פַּרְעֹה מָצְאָה אֶת מֹשֶׁה שָׁט בְּתוֹךְ נְהַר הַיְּאוֹר, רִחֲמָה עָלָיו וְלָכֵן מָשְׁתָה וְהוֹצִיאָה אוֹתוֹ מֵהַמַּיִם. הִיא זוֹ שֶׁנָּתְנָה לְמֹשֶׁה הַתִּינוֹק אֶת שְׁמוֹ, וְהֶחֱלִיטָה לְאַמֵּץ אוֹתוֹ וּלְגַדֵּל אוֹתוֹ כִּבְנָהּ בְּבֵית הַמֶּלֶךְ פַּרְעֹה. כְּשֶׁגָּדַל מֹשֶׁה, הוּא הָפַךְ לַמַּנְהִיג שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוֹצִיא אוֹתָם מִמִּצְרַיִם עַל אַף הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁל פַּרְעֹה, הַמֶּלֶךְ הַמִּצְרִי.
לָמָּה בִּכְלָל הָיָה מֹשֶׁה הַתִּינוֹק בְּתוֹךְ תֵּבָה בַּנָּהָר וְלֹא בְּחֵיק אִמּוֹ? הַסִּבָּה הִיא שֶׁהַמֶּלֶךְ פַּרְעֹה הֵטִיל גְּזֵרוֹת עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיוּ עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם. הַמֶּלֶךְ פָּחַד שֶׁהָעֲבָדִים יִמְרְדוּ בּוֹ וְלָכֵן צִוָּה לְהָמִית אֶת כָּלהַתִּינוֹקוֹת הַבָּנִים שֶׁלָּהֶם. אִמָּא שֶׁל מֹשֶׁה הֵכִינָה לוֹ תֵּבָה קְטַנָּה מִגּוֹמֵא וְהִנִּיחָה אֶת הַתֵּבָה בֵּין קְנֵי הַסּוּף כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּסָּחֵף בַּנָּהָר. בַּת פַּרְעֹה, שֶׁשָּׁהֲתָה שָׁם בְּמִקְרֵה הִבְחִינָה בַּתֵּבָה וְהִצִּילָה אֶת מֹשֶׁה הַתִּינוֹק, שֶׁנָּם בְּתוֹכָהּ. בַּת פַּרְעֹה יָדְעָה שֶׁהַתִּינוֹק הוּא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְכָךְ שֶׁבָּחֲרָה לְהַצִּיל אוֹתוֹ גִּלְּתָה אֹמֶץ וּתְעוּזָה רַבָּה.
סִפּוּר מֹשֶׁה בַּתֵּבָה:
וְהִנֵּה שִׁיר עַל תֵּבַת מֹשֶׁה:
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
