הַשִּׁיר "אֶחָד מִי יוֹדֵעַ" הוּא פִּיּוּט שֶׁנִּכְלָל בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח, וְשָׁרִים אוֹתוֹ לִקְרַאת סוֹפוֹ שֶׁל לֵיל הַסֵּדֶר. הַשִּׁיר כּוֹלֵל שְׁלוֹשָׁה-עָשָׂר בָּתִּים, הָעוֹסְקִים בַּמִּסְפָּרִים בֵּין 1 לְ-13.
הַנֹּסַח שֶׁל הַבָּתִּים הוּא קָבוּעַ: מַתְחִילִים בַּשְּׁאֵלָה, וּמַמְשִׁיכִים בִּתְשׁוּבָה, וּלְאַחֲרֶיהָ כָּל הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁל הַמִּסְפָּרִים הַקּוֹדְמִים. לְמָשָׁל: "חֲמִשָּׁה, מִי יוֹדֵעַ?" וּמִיָּד אַחֲרֶיהָ הַתְּשׁוּבָה: "חֲמִשָּׁה, אֲנִי יוֹדֵעַ... חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלוֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ". חֲמֵשֶׁת חֻמְשֵׁי הַתּוֹרָה הֵם חֲמֵשֶׁת הַסְּפָרִים הַמַּרְכִּיבִים אֶת הַתּוֹרָה: סֵפֶר "בְּרֵאשִׁית", סֵפֶר "שֵׁמוֹת", סֵפֶר "וַיִּקְרָא", סֵפֶר "בַּמִּדְבָּר" וְסֵפֶר "דְּבָרִים".
זַמָּרֵי יִשְׂרָאֵל שָׁרִים "אֶחָד מִי יוֹדֵעַ":
כָּאן תּוּכְלוּ לִמְצֹא חִידוֹן עַל הַשִּׁיר הַזֶּה: