הַחֲרֹסֶת הִיא אֶחָד מִשִּׁשָּׁה מַאֲכָלִים הַמֻּנָּחִים עַל צַלַּחַת לֵיל הַסֵּדֶר הַמָּסוֹרָתִית, וְהַיָּחִיד מִבְּנֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם מָתוֹק. מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּחֲרֹסֶת כְּדֵי לִטְבֹּל בָּהּ אֶת הַמָּרוֹר, וְאוֹכְלִים אוֹתָם יַחְדָּיו בְּמַהֲלַךְ לֵיל הַסֵּדֶר.
אֶת הַחֲרֹסֶת מְכִינִים מִפֵּרוֹת טְרִיִים וּפֵרוֹת יְבֵשִׁים, אֱגוֹזִים, דְּבַשׁ אוֹ מִמְרַח תְּמָרִים וּמְעַט יַיִן. טוֹחֲנִים אֶת הַכֹּל וּמְעַרְבְּבִים יַחְדָּיו וְכָךְ מִתְקַבֶּלֶת הָעִסָּה הַמְּתוּקָה. בְּעֵת שֶׁהָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם, הֵם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּטִיט וּבְתֶבֶן כְּדֵי לְהָכִין לְבֵנִים, שֶׁמֵּהֶם בָּנוּ הַמִּצְרִיּ ִים בִּנְיָנִים וְעָרִים. הַחֲרֹסֶת הַדְּבִיקָה, מְסַמֶּלֶת אֶת הַטִּיט וּבְכָךְ מַזְכִּירָה לַחוֹגְגִים אֶת לֵיל הַסֵּדֶר אֶת עֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ שֶׁעָבְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם.
הִנֵּה מַתְכּוֹן פָּשׁוּט לַחֲרֹסֶת:
פֹּה תִּרְאוּ מָה שָׂמִים בְּצַלַּחַת הַפֶּסַח:
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
