"חָמֵץ" הוּא קֶמַח שֶׁבָּא בְּמַגָּע עִם מַיִם וַאֲוִיר וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ תָּפַח. כְּשֶׁמְּכִינִים לֶחֶם, נוֹתְנִים לַבָּצֵק שֶׁל הַלֶּחֶם לִתְפֹּחַ לִפְנֵי הָאֲפִיָּה. תַּהֲלִיךְ הַתְּפִיחָה לוֹקֵחַ כַּחֲצִי שָׁעָה לְפָחוֹת וְהוּא גּוֹרֵם לַבָּצֵק לַהֲפֹךְ לְאַוְרִירִי וְנָפוּחַ: הַבָּצֵק מִתְמַלֵּא בְּבוּעוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל אֲוִיר. תּוּכְלוּ לִרְאוֹת אוֹתָן בְּכָל פְּרוּסַת לֶחֶם שֶׁאַתֶּם אוֹכְלִים, פָּשׁוּט שִׂימוּ לֵב שֶׁהַפְּרוּסָה מְכִילָה הֲמוֹן חֹרִים קְטַנְטַנִּים.
אֶת הַמַּצּוֹת, לְעֻמַּת זֹאת, מְכִינִים וְאוֹפִים מַהֵר-מַהֵר, כָּךְ שֶׁהַבָּצֵק שֶׁלָּהֶן לֹא מַסְפִּיק לִתְפֹּחַ וְלָכֵן הַמַּצָּה הִיא דַּקָּה וְקָשָׁה יוֹתֵר. אֶת הַמַּצּוֹת מְכִינִים לְזֵכֶר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם בְּחִפָּזוֹן, וּמֵרֹב מְהִירוּת לֹא נִשְׁאַר לָהֶם זְמַן לְהַתְפִּיחַ אֶת הַבָּצֵק שֶׁל הַלֶּחֶם. וּמָה יָצָא? מַצָּה.
לְאֹרֶךְ חַג הַפֶּסַח נָהוּג לֶאֱכֹל אַךְ וְרַק מַאֲכָלִים שֶׁמֻּגְדָּרִים "כָּשֵׁר לְפֶסַח". כְּלוֹמַר – מַאֲכָלִים שֶׁאֵינָם חָמֵץ וְשֶׁאֵינָם מְכִילִים חָמֵץ. הַמַּצּוֹת מְסַמְּלוֹת אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְלָכֵן הַחַג נִקְרָא בַּתּוֹרָה גַּם בַּשֵּׁם "חַג הַמַּצּוֹת".
וְכָךְ אוֹפִים כַּיּוֹם מַצּוֹת מָסוֹרָתִיּוֹת:
רוֹצִים לְהָכִין מַצּוֹת בַּבַּיִת? הִנֵּה סִרְטוֹן שֶׁמַּרְאֶה כֵּיצַד:
פוסט זה הוא חלק מהמוצר "חידות מתגרדות לארוחת העשר".
