פעילות בית מארח לפורים
כשהייתי נערה, עוד לא היה מקובל להזמין מפעיל לימי הולדת ולשכור חדר במתנ"ס או במשחקייה. אותם הורים אמיצים שבחרו להפיק מסיבת יומולדת לצאצא בנוכחות קבוצת חברים מהכיתה נאלצו לפתוח לשם כך את סלון ביתם ולהפעיל בעצמם את הילדודס במשחקים בסגנון "השחלת נר לבקבוק" וכאלה. הכיבוד המקובל אז היה חצי-פיתה-עם-חומוס-ומלפפון-חמוץ, מיץ, וכמובן עוגת השוקולד האלמותית עם קרם וסוכריות צבעוניות. את השיר "איפה-איפה-איפה-העוגה" עוד לא המציאו בכלל!
בדיעבד, זו היתה התקופה היחידה בעברי שגיליתי איזשהם ניצנים של פעילות יזמית: אני ואחותי, מדריכות צופים בעלות נסיון מהשטח, הצענו את עצמינו כמפעילות. תמורת 50 ש"ח בלבד, מה שהיה אז מבחינתינו סכום סבבה לגמרי, הגענו לאירוע חמושות בנרות, בקבוקים, גלילי נייר טואלט וכל מה שצריך כדי להעביר שעה של משחק עם קבוצת ילדים בלי שיהרגו אחד את השני או יהרסו את הבית. ההורים המבועתים (שכנים שלנו בעיקר) קפצו על המציאה, וככה שדרגנו קצת את דמי הכיס.
אז אין פלא שכשהילדים שלי הגיעו לגיל שאפשר להתחיל לא היססתי להתנדב לפעילות "בית מארח". אני פשוט נהנית לראות ילדים נהנים, וזה מפעיל לי את שריר היצירתיות. הפעם האחרונה שאירחתי כזו פעילות היתה לפני כמה שנים וזה היה בחודש מרץ, די קרוב לפורים. ארגנתי פעילות יצירה חופשית שהיתה כל כך מוצלחת שנחרטה לי בזיכרון. השבוע, חברה טובה "קיטרה" שהיא צריכה להכין פעילות בית מארח לפורים, אז ישר רצתי לחפש עבורה את התמונות. ו... איזה בעסה!
מסתבר שלשם שינוי הייתי ממש יעילה ומחקתי את הכל. כנראה לא חשבתי שאצטרך אותן אי פעם.
אבל - זה נתן לי רעיון - לשחזר את ההצלחה עם הילדים בבית במהלך אחר הצהריים וכמובן לתעד את הפעילות בבלוג.
אז מה מכינים?
יוצרים אביזרים לתחפושות מקרטונים, סול דביק וואטשי טייפ. אפשר להכין כתרים, חרבות, תכשיטים, שרביטים, מסכות, מגינים, בקיצור - השמיים הם הגבול.
לאיזה גיל זה מתאים?
מכיתה ב' ועד שנמאס... הבת שלי בכיתה ה' כרגע, וכמו שתראו תיכף בתמונות, עפה עם הרעיונות שלה.
איזה חומרים וציוד נדרשים?
2-3 משטחי קרטון דק (אני ביקשתי יפה בסופר השכונתי). אפשר גם קרטון רגיל, אבל קחו בחשבון שקשה מאד לגזור אותו במספריים ותצטרכו לעזור לילדים עם סכין יפנית. אפשר אפילו להשתמש בקופסאות של קורנפלקס, אם יש לכם מספיק מהן.
דפי סול דביק. גם בצבעים חלקים רגילים וגם עם נצנצים. הנצנצים מוסיפים לאוירה (עולה כמה שקלים בחנויות יצירה / סטוק למינהן).
וואשי טייפ בצבעים חלקים ורצוי גם נוצצים (כנ"ל).
שדכן גדול וחזק שמסוגל לשדך דברים עבים.
סלוטייפ רגיל.
גומיות.
עפרון, מספריים, סרגל - רצוי כמה כאלו, כתלות במס' הילדים שמשתתפים בפעילות.
אז מה תכלס עושים:
מוצאים בבית אזור שיש בו מרחב ומסדרים את כל החומרים והציוד על הרצפה בצורה מזמינה. מסבירים לילדים איך משתמשים בכל דבר ו... נותנים להם לעוף עם הדמיון והרעיונות שלהם, כשאתם בסביבה כדי לסייע עם השדכן, עם המספריים, עם השימוש בסרגל וכו'.
הנה כמה מהרעיונות שאנחנו מימשנו:
רעשן בצורת לב
אוהד, הבן הקטן שלי, בדיוק למד בגן על רעשנים ודרש שאכין לו רעשן בצורת לב. זרמתי. שתי פיסות קרטון שנגזרו לצורת לב ושודכו זו לזו בקצוות. דחסתי פנימה קצת גרגירי אורז, ונתתי לו לקשט עם חתיכות וואשי טייפ שהוא נהנה לגזור בעצמו. אחלה.
מסיכה וחרבות מקרטון
המסכה הזו הייתה אמורה להיות חד קרן, אבל כמו שאתם רואים היא יצאה יותר דומה למין שד צבעוני....
לא נורא, העיקר הכוונה :-). וחוץ מזה הכנו חרבות, שהיוו אחר כך תירוץ להכין גם חגורה מקרטון, כתר, ומגנים. הזמן עובר מהר כשנהנים.
הבן הקטן נהנה לשחק כל מה שהכנו...
הנה כמה תמונות מתהליך העבודה
גוזרים את החלקים לחרב ומשדכים כדי שתהיה יותר עמידה:
משדכים את שתי דפנות הרעשן:
מקשטים עם וואשי טייפ:
בשלב מסוים הבת שלי לקחה את ההובלה והמשיכה להכין עוד ועוד אביזרים. נהניתי לראות אותם עובדים ביחד.
בסופו של דבר, כשמעיין היצירתיות התייבש, הילדים התחילו קרב בניהם, שהעביר בכיף עוד כחצי שעה, עד שהתחילו לריב "על אמת"... טוב, זה היה די צפוי... :-)
מה שאני עשיתי בינתיים זה לאסוף את שאריות הקרטון, לטאטא את הנצנצים, ולשלוח את התמונות לקבוצת הוואטסאפ המשפחתית כדי שגם סבא וסבתא ייהנו.
תוסיפו לזה חידון לפורים ואתם מסודרים (תוכלו למצוא למשל בלינק הזה כאן). ואם במקרה באמת קיימתם את הפעילות אצלכם... שילחו לי איזה תמונה! שיהיה לי קצת נחת :-)
חג שמייח!
ואגב, אם אתם מחפשים עוד רעיונות לפעילויות עם סול דביק, בפוסט הזה אפשר למצוא עוד רעיון.
