מהשטח, מהלב, ומהראש - על הוראה מותאמת ויצירת כלים שמעודדים מסוגלות
- hadas ofir
- 14 ביוני
- זמן קריאה 6 דקות
לפעמים יוצא לי לדבר עם נשים שפשוט מדביקות בהתלהבות שלהן. כאלה שלא רק יודעות מה הן עושות – אלא יודעות למה הן עושות את זה.
מור רובין מארי היא בדיוק כזו. מורה להוראה מותאמת שהפכה ליזמית חינוכית, מפתחת תכנים, מנחה מורות – ובעיקר בן אדם שמאמין שילדים צריכים להרגיש שהם מסוגלים.
דיברנו על איך מזהים קושי בלמידה, מה זה באמת הוראה מותאמת (ולמה כדאי להפסיק לקרוא לה "מתקנת"), וגם קיבלתי ממנה טיפים מעולים שיכולים לעזור אם הילד שלכם פשוט לא מתחבר לקריאה. יצאתי מהשיחה איתה עם המון השראה – ואני בטוחה שגם אתם תצאו.
ספרי קצת על עצמך...
אני מור, מורה להוראה מותאמת ויזמית בתחום החינוך, מפתחת חומרי למידה והוראה לילדים, חוברות ומשחקי למידה, שמיועדים בעיקר למורות להוראה מותאמת ולהורים, ובעיקר בתחום הוראת השפה העברית. כיום אני גם מרצה למורים ולמורות במסגרות כמו סמינר הקיבוצים, מרכזי פיסג"ה ועוד, ואני גם מלווה יזמיות שרוצות לפתח ולהוציא מוצר משלהן.
האג'נדה שלי - מה שאני באה לתת לעולם - זה את החוויה של "קטן עליי". תחושת מסוגלות. שלמרות הקשיים, האתגרים והמורכבויות שלפעמים יש, שהילדים ירגישו שקטן עליהם והם מסוגלים לעבור את המשוכות ולהתקדם. ואותו דבר גם בקהילת המורים. לתת להם את ההרגשה ואת הכלים להצליח לעזור לילדים.

את די צעירה. איך הגעת למקום הזה, שבו את מפתחת כלים למורים אחרים?
יש לי תואר ראשון ושני ותעודת הוראה בחינוך מיוחד. היו לי שתי משרות: עבדתי עם ילדים עם לקויות למידה, והייתי גם יועצת חינוכית לסטודנטים באוניברסיטת תל אביב. ואז הגיעה הקורונה. עצרתי לחשב מסלול מחדש, ושאלתי את עצמי מה באמת אני רוצה לעשות? לקח לי כמה חודשים שבהם חשבתי במה אני טובה ומה יש לי לתת לעולם.
תוך כדי התקופה הזו התחלתי לכתוב חוברת. כל יום היית יושבת וכותבת כמה שעות, עוד משימה ועוד תרגיל ועוד טקסט. לקחתי את כל מה שחוויתי והרגשתי בשטח, מהילדים שאיתם עבדתי: ילדים שלא קוראים לפי סימני הפיסוק, ילדים שמתקשים בכתיבה. בהתחלה בכלל לא חשבתי שזו תהיה חוברת של ממש. פשוט התחלתי. זה בא מהבטן, זה בא מהלב, זה בא מהניסיון. בסופו של דבר החוברת הזו הפכה למוצר הראשון של "קטן עליי", שהיום כוללת כבר מעל 2,500 מוצרים שנמכרו – חוברות, משחקים וערכות להוראה.
אז מה זו בכלל הוראה מותאמת?
חשוב להבין שזה לא מורה פרטית. מורה פרטית באה לחזק נושא מסוים שילד לא הבין בכיתה. מורה להוראה מותאמת – זו מישהי שעברה הכשרה מיוחדת לעבודה עם ילדים עם לקויות למידה, ויש לה ידע וכלים מתאימים לעבוד עם ילדים כאלו. היא בונה את הלמידה מהבסיס, בשיטה שמתאימה אישית לילד – מבחינת הקצב, התוכן, אופן הלימוד.
מור מדגישה גם את החשיבות של השם. “היום לא מדברים על ‘הוראה מתקנת’ – כי אנחנו לא ‘מתקנים’ את הילד. אנחנו מתאימים את ההוראה אליו: מתאימים את החומר ככה שהוא באמת יהיה נכון ומדויק עבורו, מתאימים את שיטת ההוראה, מתאימים את חומרי הלימוד. זה שינוי מהותי בגישה”.
כהורה, איך אני יכולה לזהות שהילד או הילדה שלי צריכים הוראה מותאמת?
הסימן הראשון הוא פער בין הילד לבני גילו, במיוחד אם הפער מפריע לו. למשל – אם הוא לא מצליח לקרוא כשבני גילו כבר קוראים שוטף. או אם מדובר ב"תת-הישגיות", מצב שבו הילד למד למבחן ויודע את החומר אבל בכל זאת מקבל ציון ממש נמוך. הכוונה לחוסר התאמה בין מה שהוא יודע למה שהוא באמת מצליח להביא בפועל.
כדאי להתחיל בשיחה עם המחנכת, בהנחה שהיא מכירה את הילד לאורך זמן. או עם דמות משמעותית אחרת בחיים של הילד, למשל אולי יש סבתא שמאד מעורבת. לקבל חוות דעת של מישהו אובייקטיבי שמכיר את הילד, ורק אחר כך לפנות לאבחון, אם באמת החשש נראה מוצדק.
אמנם זה לא קל לשמוע שלילד שלך יש קושי מסוים, אבל זו הקלה לדעת מה מקור הבעיה. ולפעמים לא מדובר בלקות למידה. זה יכול גם להיות בגלל משהו רגשי. אולי קרה משהו במערך המשפחתי שלנו, או במדינה אפילו, שלא נותן לילד מנוח.
"הילד לא אוהב לקרוא" – מה עושים עם זה?
“קודם כל – לא להילחם בזה. באמת. להכריח ילד לקרוא בכוח זה מתכון לתסכול לשני הצדדים. אבל יש הרבה דברים שאפשר כן לעשות בבית כדי לחזק את היכולות”.
הנה כמה טיפים שמור ממליצה עליהם בחום:
הקראה יומית – גם לילדים גדולים!
“לא לקרוא איתם – אלא להקריא להם. גם ילד בכיתה ה’ או ו’ ייהנה מזה. אל תבחרו ספר שהילד יכול לקרוא בעצמו, אלא משהו ברמה יותר גבוהה, שיעשיר את השפה שלו. אתם שם ויכולים לתווך לו את מה שכתוב, לשאול שאלות תוך כדי, להתייעץ – לערב את הילד. זה טיפ שבאמת מתאים אפילו להורים מאד עסוקים. רבע שעה ביום – לפני השינה או מתי שנוח לכם - זה נהדר”. והיא מוסיפה "אני מבטיחה לכם שהילדים יזכרו את זה לנצח. גם כשהם יהיו מבוגרים, הם יזכרו את זמני ההקראה האלה באמת כיקרים מפז ".
לדבר בשפה עשירה
“הדרך שבה אנחנו מדברים משפיעה על אוצר המילים של הילד ועל הדרך שבה הוא מדבר. אז כשאנחנו למשל מתלבשים, אז אני לא אגיד "תלבש נעליים" או "תשים כובע", אני אגיד "תנעל נעליים", "תחבוש כובע", כלומר להשתמש כמה שיותר בפעלים שהם הפעלים המתאימים לפעולה שאליה אנחנו מתכוונים. הרבה פעמים אנחנו נופלים בזה, אנחנו לא שמים לב ואנחנו משתמשים באותו הפועל לכמה פעולות, וחבל, כי זה יכול מאוד להעשיר את השפה של הילדים”.
לפרק משימות גדולות
“כשאנחנו אומרים ‘לך תסדר את החדר’ – יש ילדים שבשבילם זו משימה ענקית. בעיקר ילדים עם לקויות למידה. זה נראה כמו המון עבודה ולפעמים הם גם לא יודעים איך להתחיל מרוב שזה נראה קשה. אז עוזרים לילד ויחד מפרקים את המשימה למטלות קטנות: להחזיר את הצעצועים, לסדר את הספרים... זה נכון גם לקריאה, לדפי עבודה, לשיעורים – כל דבר”.
הפוגות בלמידה
“ילדים עם קשיים לא תמיד מסוגלים להתרכז להרבה זמן. אל תתעקשו על למידה רצופה של שעה. סיימנו חלק מסוים מהטקסט? יופי, בוא נעשה הפוגה, נשחק בכדור, נעשה הפסקה, נכין ויטמינצ'יק, נעשה משהו שהוא רגע שונה, מה שכיף לילד ועושה לו טוב, ונחזור חזרה. זה לגיטימי וזה עובד”.
שיעורי בית מותאמים
“אם הילד שלכם בפער גדול יחסית לכיתה שלו, נניח של שנתיים או יותר, אל תתעקשו שיפתור את שיעורי הבית של הכיתה. פשוט לא. זה יתסכל אתכם, זה יתסכל את הילד, וזה יוריד לו את המוטיבציה שהיא גם ככה למטה, ויגרום לה לרדת עוד יותר... אם פניתם להוראה מותאמת, אז לעשות את שיעורי הבית של ההוראה המותאמת, שהיא מותאמת לרמה של הילד. גם ככה הוא מתוסכל, הוא לא יכול לעשות את מה שאתם מבקשים. אז לא להתעקש שם, לבחור את המלחמות שלכם נכון, כדי לשמור על מוטיבציה ותחושת מסוגלות. זה נותן בטחון”.
בואי נדבר על מאחורי הקלעים של פיתוח החומרים. מאיפה הרעיונות לתכנים שאת מייצרת, ואיך את מפתחת את המוצרים שלך?
אני מקשיבה לשטח, אני לא ממציאה בעיות. אני רואה מה הילדים שאני עובדת איתם צריכים, מה מורות מבקשות בקבוצות, ואז מפתחת מוצר שמתאים בדיוק לזה. ההקשבה - זה מה שעוזר לי לדייק את החומרים.
אחרי שגיבשתי את הרעיון, אני מתחילה לחשוב מעבר לפן הדידקטי. אני מתחילה לחשוב בתוך איזה הקשר אני רוצה לפתח את המוצר. למשל, יש לי משחק שעוסק בהבנת הנקרא, והנושא שמלווה אותו הוא חלל. אז יש לנו כאן העשרת ידע בתחום החלל.
כל חוברת או משחק עוברים תהליך של בדיקות: בשלב ראשון אני בונה איזושהי סקיצה ומנסה אותה עם התלמידים שלי, מתקנת ובהמשך מעבירה לקבוצת מיקוד שיש לי, של מורות מרחבי הארץ שאני סומכת עליהן. הן מקבלות ממני את החומרים, ומתנסות עם התלמידים שלהן ומחזירות לי פידבקים, נקודות שלא חשבתי עליהן ולא התייחסתי אליהן. ממש עוזר. משם זה עובר עריכה לשונית, עיצוב גרפי, בית דפוס – וזהו. יש מוצר.

יש לך איזשהו טיפ למורות בתחילת הדרך?
מה שהכי חסר למורות חדשות זה ביטחון. אני כל הזמן פוגשת מורות שסיימו הכשרה, יש להן ידע – אבל הן מפחדות לקבל תלמידים. ואני אומרת להן – גם אני התחלתי מהתלמיד הראשון. החשש טבעי. ככל שתפגשי יותר תלמידים, ככה תתחילי להיות יותר ויותר מקצועית, ויותר ויותר מדויקת. ואז את גם תביני במה את טובה, במה את פחות, איזה מקצוע את רוצה ללמד, איזה פחות, ומי האוכלוסייה שהכי מתאימה לך? יש מורות שאומרות לי: אני מלמדת רק תיכון, זה הכי כיף ילדים בוגרים. ויש כאלה שאומרות: מוכנות לכיתה א', זה הבייבי שלי, אני אוהבת אותם קטנים, ופיצקים, ומתוקים, ולתת להם את כל הכלים להתחלה. אז לא לפחד לעשות את הצעד הראשון. תתחילו, תטעו, תתקדמו.
מור גם מלווה מורות שמפתחות מוצרים חינוכיים בעצמן, ויש לה טיפ חשוב: “אל תנסי ליצור משהו שמתאים לכולם. זה לא עובד. תגדירי קהל יעד מדויק, תביני את הצורך האמיתי, ותקשיבי. וזה גם דורש שינוי במיינדסט, ממורה את הופכת להיות מפתחת תוכן”.
ומה עם החלום הבא? האם יש לך מוצר שאת חולמת לפתח?
אני רוצה להוציא את ‘קטן עליי 2’ – החוברת הבאה שכבר הרבה מחכות לה בשטח. אבל האמת? החלום הכי גדול שלי הוא פרויקט משותף – עם עוד יוצרים. מפתחי אפליקציות, מעצבות גרפיות, מורות מתחומים אחרים. להוציא משהו באמת ענק.
אם אהבתם את הגישה של מור ורוצים לשמוע ממנה עוד – שווה לעקוב אחריה ברשתות החברתיות, שם היא משתפת רעיונות, טיפים מהשטח והמון השראה חינוכית בגובה העיניים. ואם בא לכם להציץ ולהכיר מקרוב את החוברות והמשחקים שהיא יוצרת – מוזמנים לבקר באתר שלה "קטן עליי". כל אלה, כמו גם המפגשים עם הילדים – נולדו מאהבה גדולה ללמידה, לאנשים, ובעיקר – להאמין שעם גישה נכונה, הכול באמת יכול להיות קטן עלינו.
האתר: https://katan-alai.com
עמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/mor.rubin.37
עמוד האינסטגרם: https://www.instagram.com/mor_rubin_mary
Comentários