הבלוג

טיפים ורעיונות להורים

הכנה לכיתה א'? זה בסיסי...

מיכל היא מאבחנת דידקטית בהכשרתה ומורה להוראה מותאמת כבר 16 שנים. יעל היא אמא ל-3 ילדים בגילאי היסודי וכיום מנהלת שיווק ופיתוח עסקי. מיכל ויעל הן זוג אחיות, ויחד הן הקימו לאחרונה אתר חדש שנקרא "זה בסיסי", המיועד להורים לילדים בגילאי גן עד בית ספר יסודי. לכבוד האתר החדש נפגשנו לראיון על הכנה לכיתה א', הוראה מתקנת, ואיך הכל מתקשר ביחד למיזם החדש שלהן.


אני מודה שהיה לי אינטרס נסתר לראיון הזה: הבן הקטן שלי עולה לכיתה א'. ולכן ממש עניין אותי ללמוד עוד על כל העניין הזה של הכנה לכיתה א'. איכשהו כשהגדולים שלי עלו לכיתה א' לא ייחסתי לזה חשיבות, אבל אולי הייתי צריכה?... ;-)


אז תספרו לי קצת על עצמכן, ואיך נולד הרעיון לאתר שלכן?

מיכל מתחילה: "כמורה להוראה מתקנת אני פוגשת מדי יום ילדים עם מוטיבציה נמוכה ללמידה, בעלי לקויות למידה שונות המתמודדים עם קשיי למידה. עם השנים, מתוך מטרה לעורר עניין ומוטיבציה ללמידה בקרב הילדים שאני מלווה, פיתחתי עשרות משחקים. כל משחק נולד מתוך קושי שעלה מילד/ה שהגיע אלי, ובכל משחק הושקעה הרבה מחשבה והקפדה. השתמשתי במשחקים במהלך השיעורים שלי ושמתי לב שהצלחתי לקדם בעזרתם באופן משמעותי המון ילדים ברמות שונות. גם מבחינה דידקטית וגם מבחינה רגשית. המשחקים סייעו להם לקבל כלים להבנת החומר הלימודי, תרגול עצמאי והכי חשוב – נתנו להם להרגיש שהם מסוגלים ומצליחים".


יעל ממשיכה: "מיכל פיתחה משחקים עבור התלמידים שלה והייתה מכינה את המשחקים שלה באופן ידני. לפעמים היא הייתה נותנת אותם במתנה לתלמידים שלה, כדי שימשיכו לתרגל בבית. כאימא ל-3 ילדים אני יודעת עד כמה זה קשה למצוא את הזמן והסבלנות לתרגל למידה. גם מבחינת הילדים שלי, כל ביקור אצל הדודה מיכל מלווה בהתרגשות וציפייה למשחק. במשך שעות יושבים, משחקים ומתרגלים בלי בקשה למסך או רגע של שעמום. מעבר להנאה שבמפגש, אני חושבת שהמשחקים מעניקים בסיס טוב וחשוב מכך, רצון ואהבה ללמוד.

ראיתי שההורים ממשיכים לבקש ממיכל אחותי שתייצר להם עוד ערכות, ואז הבנתי שיש פה צורך אמיתי ושכדאי לאפשר לעוד הורים להינות מהמשחקים הללו. כך נולד המשחק הראשון - נספר עליו עוד בהמשך... לאתר שלנו בחרנו את השם "זה בסיסי" כי אנחנו מאמינות שבסיס טוב, שנרכש תוך כדי חוויה, מגביר את הרצון ללמוד ולהשתפר".


הרבה הורים מתלוננים שהילדים שלהם לא אוהבים משחקי קופסה. למה זה חשוב ואיך גורמים להם לרצות לשחק?

יעל מסכימה שהדרך להניע את הילדים לצאת מהמסך היא לעיתים מאתגרת ודורשת יצירתיות. הרעיון הוא להניע באופן כזה שהדרישה תגיע מהילדים ואף מיוזמתם: "מנקודת המבט של אימא", היא אומרת, "10 דק' ביום זה כל הסיפור".


יעל: "בעידן הנוכחי המסכים מלווים את הילדים לא רק בשעות הפנאי אלא גם במהלך הלימודים בבית הספר, ואפילו התרגול בבית עבר בחלקו לדיגיטל. עם בואה של הקורונה, כמות שעות הפנאי גדלה וגם אני כאימא נאלצתי להיכנע לשעות צפייה מרובות שרק הלכו והתעצמו עם כל סגר נוסף. דווקא בתקופה הזו היה לי חשוב לשמר את הלמידה הפיזית. למידה כזאת מתרחשת בין שני אנשים במפגש פיזי. המשחק הופך את הלמידה לכיפית וחווייתית יותר".


יעל מציעה ליזום: "כאשר אני מציעה זמן איכות קצוב איתי תמיד יש קופצים על המציאה. אני מכריזה: "יש לי עשר דקות - למשחק 1 - מה את/ה רוצה?" ובכל פעם מישהו בוחר משחק. מתחילים לשחק וכשאני מכריזה שצריך לסיים, מיד מתרעמים ומבקשים זמן נוסף..." מעבר לזה, אפשר לתרגל מיומנויות ולעבוד על קשיי למידה גם בצורות אחרות: למשל, אפשר לשלב בקלות תרגול קריאה או מנייה בשגרת הבית: תוך כדי הקראת סיפורים, שיחה, אפייה במטבח, יצירה, בטיול בחוץ או בארוחת ערב".

.

ילד משחק בלגו

בתור אימא לילד בן שש אוטוטו, אני חייבת לשאול: האם חייבים הכנה לכיתה א? מיכל עונה: "ישנה תכנית לימודים לגילאי הגן בנושאי עברית וחשבון, ויש ציפייה שבכיתה א' הילדים יגיעו עם ידע מסוים: למשל, בשפה- הכרת האותיות, מודעות לצלילים, ובחשבון- הכרת המספרים, תרגילי חיבור וחיסור עד עשר. עם זאת, במהלך כיתה א' אמורים ללמוד מחדש את מרבית הנושאים שנלמדו בגן על מנת ליצור מעין "יישור קו" בין התלמידים שהגיעו מגנים שונים, כך שבעקרון אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת כיתה א'.


אולם, בפועל יש גננות שלא מיישמות את תכנית הלימודים ולא חושפות מספיק את הילדים לידע האותיות הנדרש לקראת רכישת קריאה וכתיבה. בנוסף, יש ילדים שנחשפו לתכנים כשהיו בגן, אך לא קלטו מספיק את החומר. במקרים אלו, מומלצת הכנה לכיתה א'. מעבר לכך, ברור שילד שכבר מגיע עם ידע כלשהו יוכל להשתלב בחומר הנלמד יותר בקלות. בנוסף, אין ספק ששנת הקורונה שינתה את כללי המשחק - היום אני פוגשת ילדים עם פער לימודי גדול יותר. כך, השנה יש חשיבות גבוהה יותר לצמצם את הפער במידה וקיים".

איך אני כאימא, יכולה לעזור להכין את הילד שלי לכיתה א'?

מיכל עונה: "מבחינת שפה, כדאי להגיע עם הילד למצב בו הוא מכיר את כל האותיות בשמן, באופן חזותי ובצלילים שלהן. כמו כן, על הילד לדעת את האותיות ע"פ סדר הא"ב. חשוב מאוד לשלב משחק בלמידה, ראשית על מנת לרתום את הילד ללמידה עם מוטיבציה גבוהה, עניין והנאה. שנית, ממשחק לומדים המון, לעיתים יותר בהשוואה לדפי עבודה.


דוגמאות לעבודה בבית - לכתוב אותיות חלולות (אפשר להיעזר בשבלונות) ולמלא אותן בפלסטלינה, במדבקות או סתם לצבוע. אפשר לבחור תמונות שמתחילות באות מסוימת. בנוסף, בחנויות הספרים יש מגוון חוברות קלילות לתרגול כתיבת האותיות מבחינה גרפו-מוטורית. המשחק שלנו, "אותוטו", מכסה את מרבית המיומנויות הנדרשות בתחום זה".


יעל מספקת עוד רעיונות:

"בזמן ארוחת הערב אפשר לשחק: איזו צלחת מנצחת? השוואה בין רכיבים שונים על השולחן: איזה מרכיב מציג את האות הגבוהה ביותר? (הקרובה ביותר לאות ת'), המשתתף שעונה הכי מהר את התשובה הנכונה - מקבל נקודה. למשל "חביתה" יותר נמוך מ"סלט". אפשר לחקור הלאה: איזה צליל אתה שומע בתחילת המילה חביתה? (חה) איזו אות מיוצגת על ידי הצליל? (ח') וכך הלאה".


"משחקי נסיעה: למשל, חריזת צמדי מילים - כל אחד בתורו אומר מילה והבא אחריו צריך למצוא מילה מתחרזת. או שבוחרים קטגוריה מסוימת - אחד המשתתפים בוחר מילה ומשתף את היתר בצליל הפותח (או הסוגר, תלוי ברמת הידע) ויתר המשתתפים צריכים לנחש מה המילה בעזרת שאלות מנחות.


באתר שלנו ניתן למצוא עוד רעיונות, וגם את משחק הקלפים שלנו, שנקרא "אותוטו". מדובר במשחק קלפים פשוט וחוויתי המכיל בתוכו את כל הידע הדרוש בהתאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך לרכישת יסודות השפה לגילאי היסודי (טרום חובה - סוף כיתה א'). המשחק מותאם לרמות שונות של למידה ומכיל גם קלפים מיוחדים שטורפים את הכללים ותורמים ללמידה חווייתית.


מגיל הגן (טרום חובה) - עד סוף כיתה א'. עבור ילדי גן המשחק מאפשר גם הקנייה של האותיות ועבור ילדים מתקדמים או ילדי כיתה א', מומלץ לשחק בו כדי לחזק את הידע הקיים. וכמובן שלילדים בעלי פער בשפה המשחק מומלץ מאוד, על מנת לסגור את הפער ולא להגיע לכיתה א' עם פער שילך ויגדל - המשחק מכיל את כל הידע הדרוש בשפה! חייבת לשתף שאצלנו בבית גם הגדולים נהנים לשחק ולאתגר את עצמם עם משחקים נוספים שאפשר לשחק עם הקלפים...".




נניח שהילד התחיל ללמוד בכיתה א'. איך ההורה יכול לזהות אם יש לילד פער לימודי? מיכל עונה: "ככלל אין צורך להאיץ בילד/ה ללמוד מעבר לנדרש, אך חשוב שלא ייווצר פער כבר בתחילת הלימודים בבית הספר. פער בגיל צעיר עלול להוביל לתסכול ולתחושת כישלון שרק מתגברת עם השנים. תכנית הלימודים של משרד החינוך מכילה מספר קריטריונים, והמורים אמורים לזהות אם יש פער. לכן באופן כללי, אני תמיד ממליצה לשאול את המורה מה מצבו של הילד ביחס לכיתה. לא תמיד כדאי לחכות רק לאסיפת הורים, שמתקיימת לעיתים בשלב מאוחר מידיי במהלך השנה. ככל שנתפוס מוקדם יותר את הקושי, כך יהיה קל יותר לגשר על הפער, ולהפך.


הימנעות ממשימות מסוימות, למשל, היא נורה אדומה משמעותית שילד מתקשה בדרך-כלל. כדאי להיות מעורבים בחומר הלימוד, בעיקר בכיתה א'. למשל, כאשר הכיתה נמצאת בתנועות קמץ-פתח (ניתן לראות זאת בספר הלימוד של הילד) הוא אמור לדעת בשלב ראשון לפחות לקרוא צירופים ומילים קצרות. אם יש עיכוב ברכישת התנועה, כדאי לתרגל עוד בבית לפני הקנייה של התנועה הבאה בתור".


איך מגשרים על פער לימודי במידה וקיים כזה?

מיכל עונה: "אם הילד משתף פעולה אז אפשר לעבוד איתו בבית. עם זאת, בחלק מהמקרים הלמידה מובילה לוויכוחים והתנגשויות שפוגעים בקשר בין ההורה לילד. במקרים כאלו כדאי לשלב מישהו חיצוני. שיעורי הוראה מותאמת, כשמם כן הם, מותאמים לקשייו הספציפיים של הילד. למשל, עבור ילד המתקשה בקריאה - אבדוק אם מדובר בדיוק, בקצב או בשניהם ותכנית העבודה תהיה בהתאם.


מורה להוראה מתקנת/מותאמת - אני יכולה לפחות להעיד על עצמי - עובדת על-פי תכנית עבודה ברורה שתואמת את קשייו של התלמיד מצד אחד וגם צמודה לתכנית הלימודים הנדרשת לפי גיל מצד שני. עם זאת, במקרים מסוימים תכנית הלימודים לא ממש רלוונטית. למשל, ילד בכיתה ב' שלא רכש את הקריאה והכתיבה, אעבוד איתו באופן מסודר ומדורג על התנועות כדי שיוכל לקרוא, ורק לאחר מכן נעבוד על הבנת הנקרא ועל תחומים לשוניים שונים הנלמדים בכיתה ב' במסגרת תכנית הלימודים השנתית.


חשוב לציין, שבגילאים בוגרים יותר, כמו בתיכון למשל, לא תמיד התלמיד זקוק ל"מורה להוראה מתקנת", אלא למורה מקצועית בתחום הקושי. למשל, אם יש קושי במתמטיקה, כדאי ללמוד עם מורה פרטית למתמטיקה שזהו תחום המומחיות שלה. כמובן, שאם יש מורה להוראה מתקנת שגם מומחית במתמטיקה - מה טוב. אבל אם הבחירה היא בין מורה להוראה מתקנת לבין מורה פרטית שמתמחה במקצוע הנדרש, אני ממליצה על מורה פרטית, שיודעת מה היא עושה כמובן."


מי צריך ללכת לאבחון ומתי?

מיכל עונה: "זה תלוי מאד בבעיה. בגילאי הגן ניתן לאבחן קושי גרפו-מוטורי או בעיה שפתית.

קושי גרפו-מוטורית יכול להיות קושי בהחזקת עפרון או כתב גדול מאוד ולא קריא בעליל. במקרה כזה מומלץ לפנות למרפאה בעיסוק. בעיה שפתית יכולה להתבטא כקושי בהיגוי, אוצר מילים דל או קושי בהבעה בעל-פה. במקרה כזה מומלץ להתייעץ עם קלינאית תקשורת.


יש אבחונים נוספים, כמו אבחון דידקטי, הבוחן את קיומן של קשיים או לקויות לימודיות - דיסלקסציה, דיסקלקוליה. אך לא תמיד הממצאים חד משמעיים, והוא גם כולל בתוכו התייחסות לקריאה וכתיבה. לכן אני לא ממליצה לערוך אבחון לפני כיתה ג'. כאשר ישנו גם קושי רגשי או שרוצים לבדוק גם מנת משכל, מומלץ לפנות לאבחון פסיכו-דידקטי. לגבי תלמידי חטיבה ותיכון - מומלץ לערוך אבחון לקראת העלייה לכיתה ז' או בכיתה ז' ולא לפני כן, כי באופן זה האבחון תקף עד סוף כיתה י"ב ובכלל זה ההתאמות הנכללות בו".


לסיכום, היה ראיון מעניין ולמדתי המון!

אני ממליצה להיכנס לאתר של מיכל ויעל ולהציץ. מעבר למשחקים שלהן, יש שם גם תכנים חינמיים מצוינים הקשורים ללימוד אותיות וניקוד. הנה הקישור:

https://www.zebsisi.com

ויש גם קוד קופון לקוראי הבלוג (בתוקף עד סוף אפריל 2021):



פוסטים קשורים

הצג הכול

| נהנים מהתכנים בבלוג?

הרשמו עכשיו לניוזלטר וקבלו מתנה: קובץ פעילויות קלילות לבית להדפסה שיגרמו להם לתרגל קריאה בכיף!

חיפוש לפי תגיות
פוסטים אחרונים