הבלוג

טיפים ורעיונות להורים

ניסויים מדעיים קלים לילדים

איזו תקופה מטורפת, מרגיש כאילו חצי מהמדינה בבידוד והחלק השני סופר את הימים עד לכניסה לבידוד. בינתיים מנסים להעביר את הזמן בבית כי קר ורטוב בחוץ, אז למי בכלל יש חשק לצאת???


פעילות מדעית לילדים היא דבר נהדר. גם מעשירה ומלמדת וגם כיפית וחווייתית. בעיקר ניסויים בכימיה: חומרים שמשנים את המרקם או הצבע שלהם. כי זה מרגיש ממש כמו קסם. אז בפוסט הזה ריכזתי עבורכם כמה ניסויים מדעיים קלילים מעניינים וכיפיים לילדים, והעיקר - מחומרים שקל להשיג בכל סופר. בימים כתיקונם אפשר לשלב פעילויות כאלו במסגרת פעילות גיבוש בסגנון "בית מארח" שעושים בכיתה.

הערה חשובה: כל הניסויים שמפורטים בפוסט דורשים מעורבות והשגחה של אדם מבוגר.


ניסוי הגליל המקיא

פעילות מדעית לילדים שמדגימה תגובה כימית בין חומצה ובסיס, הנקראת "סתירה". תגובת הסתירה יוצרת קצף. הקצף נשפך במהירות דרך החור שבגליל וזה נראה כאילו הגליל מקיא חומר צבעוני. מאד מגניב :-) הוספה של צבע מאכל יוצרת תוצאה צבעונית וכיפית עוד יותר! בדיוק כמו זה:

מה נדרש עבור ניסוי:

- גליל של נייר טואלט

- טושים ומספריים

- מעט פלסטלינה / בצק משחק

- כפית אבקת סודה לשתייה

- כף או שתיים של חומץ

- צלחת

- מעט צבע מאכל


מה עושים בניסוי:

  1. מציירים על פני גליל נייר הטואלט פרצוף, כאשר בחלק התחתון מציירים עיגול עבור הפה. גוזרים את העיגול כך שנוצר חור עגול בחלק התחתון של הגליל.

  2. לשים את הפלסטלינה / בצק המשחק לכדור ומועכים ל"פיתה". ממקמים את גליל נייר הטואלט על הפלסטלינה כך שהיא תאטום את הפתח התחתון שלו.

  3. שמים בתוך הגליל כפית של אבקת סודה לשתייה.

  4. בכוס נפרדת מערבבים את החומץ עם מעט צבע מאכל.

  5. שופכים בזהירות את הנוזל לתוך הגליל ו.... וואו!!! המון קצף צבעוני נשפך החוצה.

את הניסוי הזה מצאתי בדף הפייסבוק של רון ליבנה - העתידנית, יש לה תכנים מגניבים לילדים וממש כיף לעקוב אחריה.

הנה סרטון מצולם שאנחנו הכנו:


מה קורה כאן מבחינה כימית?

החומץ (שהוא החומצה) והסודה לשתייה (שהיא הבסיס) מגיבים זה עם זה בתגובת סתירה. התהליך גורם לשחרור גז פחמן-דו-חמצני (CO2). התגובה היא מהירה מאוד וכל התמיסה גועשת מגז בבת אחת... ונפלטת דרך החור הקרוב ביותר: זה שיצרנו בתור הפה של הגליל. אגב, אפשר להשתמש בניסוי כדי לבצע הדגמה של הר געש, כך שבמקום גליל עם חור אפשר לבנות מפלסטלינה מבנה בצורת הר געש (חרוט עם חור בראשו) ולהתקין אותו מסביב לכוס, בה נשים את אבקת הסודה לשתייה.


ניסוי הכרוב הקסום

גם בניסוי זה תגובה כימית בין חומצה או בסיס לבין החומרים שנמצאים בכרוב הסגול גורמת לנוזל שקוף להפוך לנוזל צבעוני. החומר שנמצא בכרוב יודע להבחין בין חומצות ובסיסים על ידי שינוי הצבע שלהם. בכימיה קוראים לזה "אינדיקטור".

בסיום הפעילות המדעית אפשר לעודד את הילדים לבדוק עוד חומרים שיש לכם בבית...


מה נדרש עבור הניסוי:

  • כרוב סגול

  • קנקן או קערה גדולה

  • מים רותחים

  • 5 כוסות

  • 5 כפיות

  • סוכר

  • חומץ

  • מלח לימון

  • סודה לשתייה

  • אבקת כביסה

מה עושים בניסוי:

  1. הכנה לקראת הניסוי: שמים 3-4 עלי כרוב בתוך הקנקן וממלאים אותו במים רותחים. נותנים למים לעמוד כמה שעות עד שהם הופכים לסגולים.

  2. מסדרים את חמש הכוסות, ובכל כוס ממלאים כחצי כוס מים ומוסיפים משהו אחר: חומר לניקוי אסלות, חומץ, מלח בישול, סודה לשתייה, ואבקת כביסה. מערבבים את החומר עם המים שבכוס: שימו לב לערבב כל כוס עם הכפית שלה על מנת לא לערבב בין החומרים.

  3. לכל כוס שופכים מעט מהמים הסגולים של הכרוב: המים בכוסות שמכילות חומצות (חומץ ומלח לימון) ישנו את צבעם לגוונים של אדום-ורוד. המים בכוסות שמכילות בסיס (סודה לשתייה ואבקת הכביסה) ישנו את צבעם לגוונים של כחול-ירוק. ואם הנוזל שבכוס אינו חומצה ואינו בסיס (כמו הסוכר למשל) אז המים יישארו סגולים (הצבע המקורי של מי הכרוב).

  4. אפשר לעודד את הילדים לבחון חומרים נוספים שיש בבית ושניתן למוסס אותם במים. דוגמאות לבסיסים נוספים: משחת שיניים, אקונומיקה (זהירות! רעיל), אנטי קאלק. דוגמאות לחומצות נוספות: מיץ לימון, מיץ תפוזים, אלכוהול לחיטוי, קפה, נוזל לניקוי אסלות.

את הניסוי הזה מצאתי בדף הפייסבוק של מכון דוידסון, שבזמן הסגרים פרסמו מגוון של ניסויים שאפשר לעשות בבית. את כל הניסויים שהם פרסמו ניתן למצוא באתר שלהם, מומלץ לעקוב. הנה סרטון שלהם שמדגים את הניסוי:


מה קורה כאן מבחינה כימית?

בתוך עלי הכרוב יש קבוצה של חומרים שנקראת אנתוציאנינים. החומרים הללו יכולים לשמש כחומרי בוחן – אינדיקטורים, כלומר חומרים שמשנה את צבעם כשמערבבים אותם עם חומרים אחרים שהם חומצות או בסיסים. האנתוציאנין שבמי הכרוב מגיב כימית באופן שונה לחומצות ולבסיסים, כשלכל תוצר של תגובה יש צבע אופייני שונה: ככל שהחומר חומצי יותר הוא הופך לאדום יותר, וככל שהחומר בסיסי יותר הוא הופך לירוק יותר. כך פועלים למעשה כל האינדיקטורים.


פעילות גשם בצנצנת

מושלם לחורף אבל מתאים גם לאמצע אוגוסט (למי שמתגעגע לגשם ולקור). פעילות מדעית כייפית לילדים שיכולה להעביר לכם הרבה זמן, תלוי כמה אתם משועממים :-)


מה נדרש עבור הפעילות:

  • צנצנת גדולה

  • מים

  • קצף גילוח

  • צבעי מאכל

  • טפטפת (למי שאין, אפשר גם לטפטף עם כפית)

מה עושים בפעילות:

  1. ממלאים כשלושה רבעים של הצנצנת במים.

  2. ממלאים את החלק העליון של הצנצנת בקצף גילוח. זה נראה קצת כמו ענן... :-)

  3. מטפטפים צבע מאכל מעל הצנצנת. הטיפות יחדרו דרך הקצץ וירדו לתוך המים באיטיות מהפנטת...

את הפעילות הזו מצאתי בערוץ היוטיוב של לאנה מיינרט, הנה הסרטון שמדגים את הניסוי:


איך לגדל סוכריות על מקל

ו... פעילות אחרונה חביבה שתוכלו לעשות לאורך כל הבידוד!

הניסוי הזה אמנם נמשך בפועל כמה וכמה ימים אבל התוצאה שווה את הזמן! גבישי הסוכר מצטברים וגדלים מיום ליום ובסוף התהליך מתקבלת סוכריה שאפשר לאכול בהנאה. באנגלית קוראים לזה Rock Candy, וזה באמת מזכיר סלעים קטנים.


מה נדרש עבור הפעילות:

  • מים

  • בערך קילו סוכר

  • 4 צבעי מאכל שונים

  • 4 צנצנות או כוסות גבוהות

  • 4 שיפודי עץ קצרים (אנחנו פשוט חתכנו שיפודים ארוכים לחצאים)

  • 4 ריבועי קרטון שרוחבם גדול מפתח הכוס / הצנצנת

  • 4 מנקי מקטרות

  • סיר וכיריים

מה עושים בפעילות:

  1. מניחים סיר עם מים על הכיריים ומדליקים אותם. מוסיפים למים כ-3 כוסות סוכר.

  2. מחממים את המים תוך כדי ערבוב עד שכל הסוכר נמס ומתקבלים מי סוכר שנראים שקופים.

  3. מוזגים את מי הסוכר לכוסות / צנצנות כמעט עד הקצה.

  4. לכל כוס / צנצנת מוסיפים צבע מאכל בצבע אחר. אפשר גם להוסיף תמציות טעם אם רוצים (תמצית וניל או תמצית רום למשל, יכולים להוסיף עניין בטעם).

  5. עושים חור במרכז ריבוע הקרטון בעזרת השיפוד וקוצצים את הקצה החד של השיפוד.

  6. בשלב הבא צריך לגרום למקל לקבל מרקם יותר "מחוספס". החיספוס הזה עוזר לסוכר שבמי הסוכר להיתפס למקל ולהתחיל ליצור את הגביש. יש שתי אפשרויות לעשות את זה:

  7. אופציה א' (מה שמתואר בסרטון שצירפתי): טובלים את קצה השיפוד במי הסוכר ומצפים אותו במעט סוכר כדי שלגבישים יהיה על מה "להיתפס" כשהם מתחילים לגדול. מניחים את המקלות לייבוש. לאחר שהמקלות המצופים סוכר התייבשו, משחילים את הקצה של השיפוד שאין עליו סוכר דרך החור שעשינו בריבוע הקרטון.

  8. אופציה ב' (עבדה לנו יותר טוב, וגם עדיפה במקרה של ילדים חסרי סבלנות): משחילים את השיפוד דרך החור בקרטון. משחילים לצידו קצה אחד של מנקה מקטרות. מלפפים את שאר מנקה המקטרות סביב המקל עד לקצה שלו או קצת לפני הקצה.

  9. טובלים את המקל בצנצנת כך שהמקל מגיע כמעט עד התחתית, וריבוע הקרטון מכסה את הכוס / צנצנת מלמעלה.

  10. מחכים. בכל יום אפשר להציץ בכוס / צנצנת ולראות את גבישי הסוכר המתהווים ומתגבשים על המקל. אחרי כשבוע ניתן להוציא את המקל עם גבישי הסוכר שהצטברו עליו ולייבש אותו. המממ.... בתיאבון!

ככה זה נראה בהתחלה אצלנו:



הנה הסרטון שמדגים את השלבים השונים. פה השתמשו באטב כדי להחזיק את השיפוד, אבל השיטה עם ריבועי הקרטון מונעת כניסת אבק ולכלוך לכוס / צנצנת במהלך השבוע שבו הם מונחים סתם על השיש במטבח:


מקווה שתיהנו מהפעילויות, מוזמנים לשתף אותי עם תמונות וסרטונים. שיהיה לי גם כיף! :-)