לומדים להיכשל

כולנו נוטים להאמין שאנשים מצליחנים הם בעלי כישרון יוצא דופן. כשמסתכלים על התוצאה הסופית, על רגעי השיא, ברור שלמצליחן יש איזה ניצוץ, איזו הארה, איזו יכולת שאין לאחרים.

אבל תכל'ס זה ממש לא ככה.

אנשים שמצליחים לרוב אינם חכמים יותר או יפים יותר או מוכשרים יותר מהאחרים. הם פשוט לא ויתרו.

לרוב אנחנו לא חושבים על המאמץ, הקשיים והכישלונות הנדרשים בדרך להצלחה. אם נתעמק בסיפור החיים של כל אחד מהאנשים שמהם אנחנו שואבים השראה, ברוב המקרים תכונות כמו נחישות, התמדה ומאמץ, קידמו אותם הרבה יותר מאשר כישרון.

אנשים לא נוטים לספר על הכישלונות שלהם, ולכן נוצרת אשליה שמי שמצליח הוא זה שיש לו כישרון יוצא דופן. בגלל אמונה זו, אנחנו מניחים שאם אנחנו צריכים להתאמץ כדי להשיג איזושהי מטרה, להגשים איזשהו יעד – כנראה שאנחנו לא מספיק טובים באותו התחום. אז חבל על הזמן. כך גם אצל ילדים, ובפרט בתחום הלימודים.

זה מוכח

מחקר שנערך לפני כשנתיים בדק את זה על קבוצה של כמה מאות תלמידי מדעים. במקום רק לשתף את התלמידים בסיפורי ההישגים של מדענים דגולים, נחשפו התלמידים לסיפורים שממחישים את הכישלונות והמאבקים שמאחורי הקלעים. כחלק מתכנית הלימודים, כל תלמיד נדרש לקרוא אחד מתוך שלושה סוגי סיפורים על מדענים דגולים:

• על קשיים אישיים: מדענים שהיו להם חיים קשים, שחוו עוני משפחתי וחוסר תמיכה מההורים, אך התגברו עליהם.

• על קשיים מקצועיים: מדענים שעשו למשל, טעויות בבדיקת בעיות מדעיות, וגברו על הטעויות במאמץ.

• על התגליות הגדולות של מדענים: בדומה לחומר הלימוד המופיע בספרי מדע רבים.

תוצאות המחקר הראו שתלמידים שקראו את סיפורי המאבק גילו מעורבות והשתתפות גדולה יותר בלימודי המדעים מאשר התלמידים שקראו את הסיפור המתאר רק את ההישגים. התרומה הגדולה ביותר של סיפורי המאבק הורגשה אצל תלמידים שהוגדרו במקור כבעלי "ביצועים נמוכים". יתרה מזו, התלמידים שקראו את סיפורי המאבק גילו חיבור רגשי לסיפור שקראו והזדהות עם המדענים שתוארו בו.

מה המסקנה

כדי להעלות מוטיבציה של ילדים כדאי לשתף אותם לא רק בהצלחות שצפויות למי שמשקיע ולומד, אלא יותר חשוב – בקשיים ובמאבקים של מי אלו שהגיעו להישגים מרשימים בתחום. וזה נכון לא רק ללימודים... זה נכון לכל יעד שהילד שואף להשיג בחיים שלו.

ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של אנשים שנכשלו ונכשלו ובסוף הצליחו: ראש הממשלה לשעבר וזוכה פרס נובל לשלום, מנחם בגין, הפסיד בתחילת דרכו בשמונה מערכות בחירות ברצף. סטיב ג'ובס, שהקים את חברת אפל, פוטר בתחילת הדרך מהחברה שהוא עצמו הקים. מייקל ג'ורדן, כוכב כדורסל אמריקני, הודח מקבוצת הכדורסל בבית הספר שבו הוא למד. אפילו וולט דיסני פוטר על ידי עורך העיתון בו עבד כי הוא היה "חסר דמיון ורעיונות טובים", ופשט רגל מספר פעמים לפני שבנה את דיסנילנד.

בקיצור, אם נכשלתם זה לא אומר שלא תצליחו בהמשך. חלק חשוב בהתמודדות עם כישלון הוא להבין שזה רק עוד שלב בדרך. שזה עוזר להבין איך לעשות את הדברים יותר טוב. ושהכישלון האמיתי מגיע רק כשאתה מפסיק לנסות. ההבנה הזו לא באה בקלות, היא תוצאה של עבודה פנימית. אני מזכירה את זה לעצמי ממש ברמה היומיומית. ומאז שהתחלתי את הדרך שלי בתחום היזמות אני גם משתדלת להנחיל את זה לילדים שלי.

אז אולי סוד ההצלחה הוא... לדעת להתמודד עם כישלון?

הנה כמה דוגמאות למפורסמים שנכשלו לפני שהצליחו: