תעלומת הכוס של אליהו הנביא - פעילות כיתתית לחג הפסח

חג פסח עוד רגע מגיע, והשנה החלטתי לאתגר את עצמי ולהכין הפעלה לכיתה של הילדון (כיתה ג') בנושא החג.

אמיץ מצידי, לא?

טוב - זה ילד אחרון אז לא יהיו לי עוד הרבה הזדמנויות לעשות את זה... חחח.

מי שעוקב אחרי כבר תקופה בטח יודע שאני ממש אוהבת משחקי "חפש את המטמון", אבל הבעיה שזו הפעלה שצריך לעשות בקבוצות קטנות (למה? תדמיינו שלושים ילדים רבים על פתק אחד, ותבינו... מתכון לבכי ועוגמת נפש). האמת שכשהוא היה בכיתה א' העברתי בכיתה שלו הפעלה מהסוג הזה ולטובת העניין הכנתי שלושה משחקים שונים, שבכל אחד מהם הפתקים הוחבאו בתחנות אחרות והילדים חולקו לקבוצות ושיחקו בהם במקביל.

לא התחשק לי להכין שוב כזו הפעלה מורכבת...

אבל!

לאחרונה נחשפתי לקונספט מדליק שהמציאה הדס מליק מ"אתגר האוצר" למשחק משימות וחיפושים קבוצתי.

היתרון בקונספט החדשני הזה הוא שלא צריך להחליט מראש על המיקומים של פתקי המשחק, ולכן אפשר לשחק אותו בכל מקום. יתרון נוסף הוא שעם כמה התאמות קטנות, מספר קבוצות יכולות לשחק בדיוק את אותו המשחק במקביל, בלי להפריע זו לזו. הדס מ"אתגר האוצר" הכינה משחק מאד מושקע לילדים בנושא משחקי מחשב (ניתן למצוא אותו כאן), אבל אני רציתי משחק בנושא "חג פסח" ולכן החלטתי להכין גרסה משלי.

למשחק קראתי "תעלומת הכוס של אליהו הנביא".

בפוסט הזה תמצאו תיאור של כל הפעילות, כולל הסברים ודוגמאות.

אז איך זה עובד?

אתחיל בלהסביר את הקונספט: את קופסת המטמון מציגים כבר בתחילת המשחק והיא נעולה במנעול קומבינציה של 3 ספרות. המטרה של המשחק היא למצוא את הקוד שפותח את המנעול של התיבה. הילדים מקבלים מספר דפי משימות, כאשר כל משימה מסתיימת בסופו של דבר בספרה מסוימת. כשמצרפים את כל הספרות שהתקבלו מכל המשימות ניתן למצוא את הקוד של המנעול.

אבל - רגע - יש פה קאטץ'!

כדי לגרום לילדים לזוז - כל ספרה כזו רשומה על פתק שנמצא איפשהו במרחב שבו מתקיים המשחק. במקרה שלנו שיחקנו את המשחק בחצר בית הספר, והדבקנו מראש את הפתקים השונים בכל מיני מקומות בחצר (אפילו לא טרחנו ממש להחביא אותם, אם המרחב גדול אז זה מספיק מאתגר גם כשזה גלוי).

איך הילדים יודעים מה לחפש? כל משימה מובילה למילה, שניתן לתאר אותה בציור. לדוגמה: מצה, פירמידות, גביע וכדומה. הילדים צריכים לאתר באזור המשחק פתק עם ציור שמתאים למילה שהם קיבלו. על הפתק מופיעים שני דברים: הציור של המילה המבוקשת וגם ספרה כלשהי. הספרה שעל הפתק היא הפתרון של המשימה.

את הקבוצות הגדרתי לפי צבעים: קבוצה כחולה, קבוצה אדומה, קבוצה צהובה וכו', ואת הפתקים הכנתי מראש בצבעי הקבוצה. כך כל קבוצה ידעה בדיוק איזה צבע היא מחפשת ולא נגעה בפתקים של הקבוצות האחרות.

תמונות מהפעילות, במרכז הפתקים עם הציורים והספרות

חלוקת הילדים לקבוצות

ניסיון העבר שלי לימד אותי שאם נותנים לילדים להתחלק לבד לקבוצות זה אף פעם לא יוצא מוצלח: הם מתחילים לחפש את החברים כדי להיות ביחד ויש ילדים שנעלבים בסוף, וגם הקבוצות לא בהכרח יוצאות מאוזנות - חלק גדולות מדי וחלק קטנות מדי. לכן החלטתי לחלק אותם באופן שרירותי בעצמי: הכנתי מראש שני דפי מדבקות, ועל כל מדבקה רשמתי צבע של קבוצה. אני והמורה עברנו בין התלמידים וחילקנו את המדבקות ככה ש"מה שיוצא אני מרוצה". לאחר מכן הם התיישבו בקבוצות בהתאם לצבעים שהם קיבלו. חלק מהעניין מבחינתי בפעילות הזו היה לגרום להם לשתף פעולה, גם כשמי שנמצא איתם בקבוצה זה לא בהכרח החבר או החברה הכי טובים... ובסך הכל רוב הילדים שיתפו פעולה.

ביקשתי מכל קבוצה לקחת איתה עפרון (כלי כתיבה), וירדנו לחצר. שם ביקשתי מהם לבחור "נציג" אחד (או נציגה) שיבואו אליי כדי לקבל את המעטפה עם המשימה הראשונה ועם דף "סיכום הפתרונות". אחרי דיון קצר כל קבוצה שלחה נציג ומכאן והלאה הם כבר זרמו עם המשחק.

המשימות במשחק

המשחק כלל ארבע משימות, ושש קבוצות. לכל הקבוצות היו בדיוק אותן משימות, שהובילו לפתרון זהה. כדי להבדיל בין הקבוצות יצרתי מראש ששה עותקים של כל דף משימה עם "מסגרת" בצבע מתאים, ופתקים בצבעים שונים. אני חושבת שלילדים לא נפל האסימון שהמשימות זהות עד לסוף המשחק. כי גם ככה כל קבוצה עבדה בנפרד ולכן הם לא הקשיבו למה שנעשה בקבוצות האחרות.

התחלתי את המשחק בלהציג לכיתה את תיבת המטמון ובסיפור הרקע:

איזה משימות היו להם?

• חידה הכתובה בכתב סתרים - פתרון החידה היה "ביצה".

• תפזורת עם מילים הקשורות לפסח - היה צריך לאתר את כל המילים ואז לצבוע את המשבצות ששייכות למילים והתקבלה המילה "פרח".

• משימת מבוך - לאסוף אותיות לאורך מסלול הפתרון של המבוך, וכך נוצרו המילים "בקבוק יין".

• משימת "נכון/לא נכון" עם משפטים שקשורים לחג הפסח ולמנהגיו - היה צריך לבדוק אילו משפטים הם נכונים ולהעתיק אותיות מסוימות, שהובלטו בטקסט. האותיות יצרו את המילה "פירמידות".

למעשה היו שמונה פתקים עם ציורים אבל רק ארבע משימות. כלומר - ארבעה פתקים היו למעשה הסחת דעת.

היה יפה לראות שחלק מהקבוצות פשוט חילקו את העבודה: שני ילדים רצו וחיפשו מראש את כל הפתקים בצבע הקבוצה שלהם, ובמקביל שאר הילדים עבדו על פתרון המשימות. שאר הקבוצות עבדו בצורה טורית, כלומר פתרו כל משימה ואז רצו לחפש את הפתק המתאים. זה לקח מן הסתם יותר זמן... נחשו מי הקבוצה שהצליחה לסיים ראשונה? :-).

המעטפות ודפי המשימות שהכנתי מראש לכל קבוצה

מנסים לפתור את המשימה

איזה כיף זה פעילות בחצר

סיכום

התחלנו את הפעילות בהדבקת הפתקים ברחבי חצר בית הספר, רק לאחר מכן נכנסתי לכיתה.

הצגתי בפני הילדים את התיבה הנעולה, וסיפרתי להם בקצרה על המשחק שצפוי להם.

לאחר מכן חילקנו את הכיתה לשש קבוצות על ידי שימוש במדבקות שהכנתי מראש.

כל הקבוצות עבדו, עד שאחת מהקבוצות הצליחה לפצח את הקוד. בערך בזמן הזה השיעור הסתיים והיה צלצול. חילקתי לכל הילדים קרטיבים צוננים והם הלכו מרוצים הביתה.

חלק מהילדים היו שקועים כל כך בפתרון המשימה האחרונה שהם לא שמו לב בכלל לצלצול והמשיכו לעבוד! בדיעבד אני מבינה שהייתי צריכה לבקש מהמורה לשריין יותר זמן (שני שיעורים רצופים במקום אחד). אבל לא נורא - נעלנו שוב את התיבה ונשארנו עוד קצת, כדי שגם הם יוכלו לסיים את המשחק ולהנות מחווית ההצלחה.

מקווה שנתתי לכם השראה אם אתם רוצים להכין בעצמכם פעילות לכיתה.

לקראת חג הפסח הבא אעלה את הקבצים לאתר וניתן יהיה לרכוש אותם ולהפעיל בעצמכם את הכיתה שלכם!

וכמובן אם הפוסט הזה הועיל לכם או סתם היה מעניין, אתם מוזמנים לכתוב לי ולשתף אותי - זה מאד ישמח אותי! :-)