אמת או שקר בעידן הפייק ניוז - פעילות בנושא חשיבה ביקורתית לילדים
האם ידעתם שחיית כיס אוסטרלית חמודה בשם וומבט מחרבנת קוביות?
ולא, היא לא מתאמצת יותר מדי בשביל לעשות את זה... 😊
נשמע לכם הגיוני? או שאולי זה סתם משהו שהמצאתי עכשיו?
רגע לפני שאגלה לכם את התשובה, בואו נדבר קצת על חשיבה ביקורתית.
למה חשוב ללמוד להטיל ספק?
בעבר לימדו אותנו שלא צריך להאמין לכל מה שכתוב בעיתון. אחר כך למדנו שלא כל מה שמופיע באינטרנט הוא בהכרח נכון. והיום, בעידן הבינה המלאכותית, זה אפילו נכון עוד יותר.
בעידן שבו תמונות וסרטונים מזויפים נוצרים בלחיצת כפתור, חדשות כוזבות מתפשטות במהירות ברשתות החברתיות, והבינה המלאכותית מסוגלת לייצר תכנים שנראים אמיתיים לחלוטין – היכולת לעצור רגע, לשאול שאלות ולהפעיל חשיבה ביקורתית הופכת לחשובה מאי פעם.
זה נכון למבוגרים, וזה נכון עוד יותר כשמדובר בילדים שלנו. כי הם גדלים לתוך עולם שבו הגבול בין אמת לזיוף הולך ומיטשטש. אז איך מלמדים ילדים לא להאמין אוטומטית לכל מה שהם רואים ברשת? המטרה היא כמובן לא לגרום להם לחשוד בכל דבר, אלא ללמד אותם להטיל ספק במה שהם קוראים או צופים בו, ולתת להם כלים שיעזרו להם להחליט למה כדאי להם להאמין.
אז מה הסיפור עם הוומבט?
הסיפור על הקקי בצורת קוביות אמיתי לגמרי! 😊
הוומבט הוא חיית כיס אוסטרלית, והגללים שלו אכן נראים כמו קוביות קטנות. יש לכך אפילו הסבר מדעי. אגב, המחקר על הקקי המרובע של הוומבט זכה בפרס מיוחד המוענק למחקרים מדעיים מצחיקים (אך נכונים מדעית!). הסיפור המשעשע הזה היה אחת הדוגמאות ששילבתי בפעילות שהכנתי לאחרונה לכיתה של הבן שלי (כיתה ו').
לא מזמן נתקלתי במשחק "Badook" (בָּדוּק). זו אפליקציית משחק לנייד, שמטרתה לאמן ילדים בחשיבה ביקורתית. המשחק "Badook" פותח על ידי איגוד האינטרנט הישראלי ואם יש לכם ילדים (או נכדים) אני ממש ממליצה לכם להוריד אותו ולנסות לשחק בו יחד איתם.
הרעיון של המשחק מצא חן בעיניי וגרם לי לחשוב כמה חשוב שילדים ייחשפו לנושא הזה, ולא רק באופן תיאורטי. חשיבה ביקורתית היא נושא ממש חשוב, וחבל שלא מקדישים לו יותר מקום במסגרת תוכנית הלימודים. מכאן נולד הרעיון להכין בעצמי מערך שיעור פייק ניוז - פעילות כיתתית שמשלבת למידה, משחק, הומור ודיון וגם להעביר אותה בעצמי.
המטרה שלי לא הייתה להעביר לילדים הרצאה על הסכנות ברשת (על זה דווקא כן מדברים איתם בשיעורי מחשבים), אלא לעורר את הסקרנות שלהם, לאתגר את מה שהם חושבים שהם יודעים, ובעיקר לגרום להם לעצור ולחשוב לפני שהם מחליטים אם משהו אמיתי או לא.
על הפעילות - חשיבה ביקורתית לילדים
רציתי שזו לא תהיה הרצאה, אלא פעילות חווייתית שתגרום לילדים להשתתף, לחשוב, להתווכח ולשאול שאלות. אז הכנתי מצגת שמשלבת סרטונים הומוריסטיים, הסברים קצרים, דיונים ומשחק בסגנון חידון "אמת או שקר?".
במהלך המשחק הצגתי לילדים תמונות, סרטונים וידיעות שונות, והם היו צריכים להחליט אם מדובר במידע אמיתי או מזויף. כדי להפוך את המשחק לחווייתי יותר, הכנתי מראש שלטים קטנים עם הכיתובים "אמת" ו"שקר", והילדים הצביעו באמצעות הנפת השלט המתאים. אחרי כל הצבעה חשפתי את התשובה הנכונה, אבל החלק המעניין באמת היה דווקא הדיון שהתפתח בדרך: למה הם חשבו שזו אמת? מה גרם להם לחשוד? ואיך אפשר לדעת?

בשבוע שעבר העברתי את הפעילות בכיתה ו' של הבן שלי. מכיוון שהיא התקיימה בסוף יום הלימודים, הילדים כבר היו עייפים וקצת חסרי סבלנות. אבל למרות "התנאים הקשים", דווקא הרגשתי התלהבות ושיתוף פעולה: הם השתתפו במשחק, הצביעו והביעו דעות על המקרים שהצגתי ושיתפו על דברים שנתקלו בהם בעצמם. יצאתי מהכיתה בתחושה שהפעילות הייתה מוצלחת, ובעיקר שהילדים לקחו ממנה משהו.
איך גורמים לנו להאמין למידע שקרי (פייק)?
אחד הדברים שעסקנו עליהם במהלך הפעילות היה הדרך שבה מנסים לגרום לנו להאמין למידע כוזב (פייק) ברשת, על מנת שנשתף אותו או שנלחץ על קישורים שנמצאים בו. מתברר שיש כמה שיטות מניפולציה שחוזרות על עצמן, וכדאי ללמוד לזהות אותן.
שימוש ברגשות: כותרות ופוסטים שנועדו לעורר בנו פחד, כעס או התרגשות חזקה.
למשל: "מזעזע!!! מה שקרה היום לילד בבית הספר – איך זה שלא פרסמו את זה עדיין???"
כשמשהו מעורר בנו רגש חזק, אנחנו עלולים למהר להגיב או לשתף לפני שבדקנו אם הוא בכלל נכון.
מה עושים? אם משהו גורם לכם להרגיש שאתם חייבים לשתף אותו מיד – זה בדיוק הזמן לעצור ולבדוק.
מומחים מזויפים: לפעמים אדם מציג את עצמו כמומחה כדי לתת אמינות למידע, גם אם אין לו שום מומחיות בתחום שעליו הוא מדבר.
למשל: "ד"ר כהן, מומחה למחשבים, מזהיר: שתיית מים קרים גורמת לפגיעה בזיכרון!"
התואר המרשים אולי גורם לנו להאמין לו, אבל מה הקשר בין מומחיות במחשבים לבין השפעות בריאותיות של שתיית מים?... אין קשר.
מה עושים? בודקים אם האדם שמציגים כמומחה אכן מבין בתחום שעליו הוא מדבר, ואם הטענה שלו נתמכת במקורות אמינים.
תיאוריות קונספירציה: לפעמים מנסים לשכנע אותנו שיש איזה סוד גדול שמסתירים מאיתנו, ושרק מקור מסוים מוכן לחשוף את האמת. למשל: "הממשלה לא רוצה שתדעו ש... אבל הסרטון הזה חושף את הסוד!"
מה עושים? מבררים עם מקורות נוספים אם יש ראיות אמינות לטענה, ואם ההסבר היחיד לכך שאין ראיות הוא ש"כולם מסתירים את האמת" – זו בהחלט סיבה לחשוד.
עיוות מידע או הצגת מידע חלקי: לא תמיד צריך להמציא עובדות כדי להטעות. לפעמים מספיק להציג רק חלק מהמידע ולהשמיט את ההקשר. למשל: "השנה ירד שלג ברמת הגולן, אז למה מספרים לנו שיש התחממות גלובלית?!". העובדה שירד שלג יכולה להיות נכונה, אבל היא לא סותרת את קיומה של מגמת התחממות עולמית לאורך זמן. מה עושים? לומדים עוד על הנושא כדי להבין את התמונה המלאה.
דחיפות מזויפת: "שתפו עכשיו לפני שמוחקים!", "ההצעה תיעלם בעוד שעה!" מסרים כאלה נועדו לגרום לנו לפעול מהר, בלי לעצור ולחשוב.
מה עושים? זוכרים שמידע אמיתי לא מפסיק להיות אמיתי רק כי לקחנו רגע לבדוק אותו. אם מישהו לוחץ עלינו לפעול מיד – זו דווקא סיבה טובה לעצור.
רוצים להעביר את הפעילות גם בכיתה שלכם?
אני מאמינה שחשיבה ביקורתית, או היכולת ללמוד איך לזהות פייק ניוז, היא מיומנות שחשוב לפתח כבר בגיל צעיר, והלוואי שהיו מקדישים לה יותר מקום בתוכנית הלימודים. לכן החלטתי לשתף את הפעילות שהכנתי, כדי שגם הורים אחרים, מורות ומורים יוכלו להשתמש בה.
הפעילות מתאימה לילדים בכיתות ה'–ח' וכוללת מצגת עם סרטונים, חידון אינטראקטיבי, הסברים ונקודות לדיון.
משך הפעילות כשעה ורבע אז כדאי לשריין עבורה שני שיעורים רצופים.
בקובץ ה-ZIP המצורף תמצאו את המצגת המלאה, קובץ הסבר עם תיאור הפעילות שקופית-אחרי-שקופית, וקובץ להדפסת השלטים (במידה ותרצו להכין כאלו).
מקורות וקישורים נוספים
בעת הכנת המצגת איתרתי מספר אתרים מצויינים העוסקים בנושא ומחלקם גם לקחתי חומרים, אז מגיע להם קרדיט על התוכן המעולה:
מידע על פייק ניוז באתר איגוד האינטרנט הישראלי
אתר Fake-or-Not
מערכי שיעור באתר "ביקורטית"
מדריך לילדים באתר איגוד האינטרנט הישראלי
משחק "פייק ניוז" דיגיטלי של אונ' חיפה (מתאים לבוגרים)
בעולם שבו כבר לא תמיד אפשר להאמין אפילו למה שרואים בעיניים, כדאי שלפחות נדע לשאול את השאלות הנכונות. :-)
ואם העברתם את הפעילות בכיתה שלכם, אשמח לשמוע איך היה!













תגובות