טיול לונדון עם שני מתבגרים וילדון

לפני מספר שבועות נסענו כל המשפחה לשבוע בלונדון. זו הנסיעה הראשונה שלנו לחו"ל מאז שפרצה הקורונה לחיינו, וקיווינו מאד שהכל יעבור בשלום וללא תקלות מבאסות. ובאמת - בסופו של דבר היה ממש-ממש מוצלח וכיף.

עכשיו שחזרנו לשגרה וכבר כמעט שכחנו שהיינו שם, אני יושבת לסכם את החוויות ולשתף אתכם, אם אתם במקרה מתכננים לנסוע לשם בתקופה הקרובה.

אחד האתגרים העיקריים שלנו היה השילוב הזה שבין שני מתבגרים לקטנצי'ק בן השבע. הם מבינים אנגלית די טוב - הוא רק כמה מילים. הם נהנים להסתובב בחנויות ולקנות מותגים - אותו זה לא מעניין. וכמובן שיש גם אטרקציות שמתאימות לגילאים שלהם ולא מתאימות לגיל שלו. אז מראש החלטנו שבחלק מהימים נתפצל כדי לאפשר לכולם לנצל את הביקור בצורה המהנה ביותר.

יש הרבה מקומות שאפשר לבקר בהם בעולם, ולונדון היא לא מהיעדים הזולים. אחת מהסיבות שהעדפתי לנסוע דווקא לשם היא שביקרתי שם בעבר מספר פעמים (גם בתור נערה צעירה וגם כבוגרת) וידעתי שמאד נח להתנייד בעיר בזכות מערכת הרכבות התחתיות היעילה. בנוסף, העובדה שמדברים שם אנגלית גם הייתה מאד נוחה כי ידעתי שלשני המתבגרים יהיה יותר קל להתמצא בסביבתם ולהתחבר להסברים באטרקציות השונות בזכות זה. וחוץ מזה שמניסיון העבר ידעתי שלמתבגרים שלי יהיה יותר כיף לעשות טיול שמשלב שופינג ואטרקציות מאשר טיול נופים וטבע.

כדי למנוע מראש את החיכוכים סביב הכסף הגדרנו מראש תקציב לכל אחד מהמתבגרים, ולאורך הטיול הם יכלו להשתמש בו כדי לקנות לעצמם דברים. כמו כן, לכל אחד מהם היה כרטיס נטען ששימש אותם לרכבת התחתית ולשם הטענו להם את הכסף שהוגדר להם.

היום הראשון

הטיסה שלנו היתה ביום שישי מוקדם בבוקר כך שהגענו למלון בשעות הצהריים. תכננו להתחיל את הביקור עם אפקט של "וואו" בחנות הענקית של M&M בכיכר לסטר (Leicester Square). אבל... הקטן היה מותש ונרדם איך שהגענו לחדר.

לכן החלטנו כבר להתפצל: בעלי ושני המתבגרים נסעו לכיכר לסטר כמתוכנן ואני נשארתי להשגיח על הילדון בחדר ונאלצתי לדמיין את הפנים המשועשעות של המתבגרת חובבת המתוקים. החבר'ה המשיכו משם לרחוב אוקספורד שבו יש הרבה חנויות. אחרי שיטוט קצר הם עצרו לאכול בורגר-קינג. בינתיים הקטן התעורר והצטרפנו אליהם.

שוטטנו איתם עוד קצת ברחוב אוקספורד ולספוג קצת מהאווירה של העיר. אני נשארתי עם המתבגר בשדירת אוקספורד, הוא היה להוט לסקור את חנויות המותגים שהיו פתוחות יחסית עד שעה מאוחרת. שאר בני המשפחה, שהיו די מותשים, חזרו למלון לנוח. אנחנו חזרנו יחסית מאוחר, עייפים אך מרוצים: המתבגר מצא כמה חולצות וזוג נעליים שפנטז עליהם במחירים שהיו יותר זולים מאשר בארץ.

היום השני

קמנו בבוקר בשעה לא מוקדמת מדי (בכל זאת, אנחנו בחופש), אכלנו משהו ונסענו לאזור סאות'בנק (South Bank). זהו אזור הנמצא מדרום לנהר התמזה. אחרי הליכה קצרה הגענו לטיילת שצופה לנהר, שם נמצא גלגל הענק הידוע בכינוי London-Eye. ויתרנו על העלייה לגלגל הענק ובמקום זה פנינו לשתי אטרקציות שנמצאות שם, זו לצד זו: הבעל והמתבגרים נכנסו ל"צינוק של לונדון" (The London Dungeon) ואני הלכתי עם הקטן ל"פארק ההרפתקאות של שרק" (Shrek's Adventure).

מתחם ההרפתקאות של שרק הוא למעשה סיור: מתחילים בצילומים ואז כולם עולים ל"אוטובוס". האוטובוס לא באמת נוסע לשום מקום אבל הסרט שמוקרן מסביב עושה את האפקט והרגשנו שאנחנו באמת נוסעים (או יותר נכון, טסים) לממלכה של שרק. כשהגענו ליעד התחלנו לעבור בין תחנות שונות שהדמויות והתפאורות בהן לקוחות מתוך הסרטים של שרק וחבריו. בכל תחנה היה שחקן (או שחקנית) שהפעילו את הקהל ונתנו לנו משימה לקראת התחנה הבאה. המקום מעוצב עם תפאורות מהממות, והחוויה נהדרת. רק צריך לקחת בחשבון שהכל-הכל-הכל באנגלית. ולילדים קטנים שאינם מבינים את השפה צריך להסביר כל הזמן מה קורה. הבן שלי נהנה למרות שלא ממש הבין כל פרט, ולמרות שאינו מעריץ שרוף של סרטי שרק :-). כמובן שאסור לצלם במהלך הפעילות, ואת התמונות שבהן צולמתם תוכל לרכוש במחיר מופקע בסוף הסיור (אנחנו ויתרנו).

הסיור ב"צינוק של לונדון" נמשך זמן דומה (כשעה). במהלך הסיור עוברים בין תחנות שונות, כאשר כל תחנה מתארת נקודה אחרת בהיסטוריה של לונדון. בדגש כמובן על הקטעים היותר מפחידים, מגעילים ומצמררים... את הסיור הובילו שחקנים שסיפרו את הסיפורים וגם שילבו מדי פעם את הקהל. הסיור כלל גם קטעים של הפחדות, וגם קצת הצחקות. בקיצור - החברה' יצאו מבסוטים מהאטרקציה ואמרו שהיה מגניב מאד.

לאחר מכן הצטלמנו קצת ליד התמזה, ועל רקע שעון הביג בן המפורסם ונסענו ל"שוק בורו" (Borough Market) לאכול שם ארוחת צהריים. שוק בורו הוא שוק האוכל הוותיק ביותר בלונדון ואפשר למצוא בו דוכנים עם מאכלים מכל מיני סוגים. אם אתם הרפתקניים באוכל - זה המקום בשבילכם. אבל אם אתם עם ילדים שאוכלים רק פסטה וצ'יפס - אז פחות... השוק עובד בעיקר בסופי שבוע ויום שבת זה היום הכי עמוס שם והרגשנו את זה היטב: התורים היו ארוכים והיה קשה אפילו להתקרב לדוכנים כדי לראות מה הם מוכרים. בדיעבד היה כנראה עדיף לבחור יום אחר לבקר שם.

עד שסיימנו בשוק בורו כבר נהיה אחר הצהריים והחלטנו לחזור למלון. אני והמתבגרת נסענו לראות את המחזמר הנהדר "מטילדה" אליו הזמנו כרטיסים עוד בארץ. הבנים הלכו להעביר את הערב בסיור בשכונת שורדיץ' (Shoreditch) שהייתה ממוקמת יחסית קרוב למלון שבו התאכסנו. פעם שורדיץ' הייתה שכונה מזרח-לונדונית מוזנחת וכיום זו שכונה טרנדית וצבעונית עם קירות מלאים בציורי גרפיטי מושקעים ויצירתיים. כיף להסתובב שם ולראות את האמנות.

היום השלישי

במקור השארנו את היום הזה פנוי כי הבנו שבגלל שזה יום ראשון כל האטרקציות יהיו עמוסות מהרגיל. אז קמנו כהרגלנו בשעה לא מוקדמת מדי ונסענו לארמון בקינגהאם. מכיוון שזה היה יום ראשון (היום החופשי בלונדון) חלק מקווי הרכבת התחתית לא פעלו. החלטנו שזו הזדמנות נהדרת לנסוע באוטובוס קומותיים ואכן הקטן היה מבסוט עד השמיים מהחוויה.

כשהגענו לארמון זה לא היה בשעה של חילופי המשמרות אז הסתפקנו בלראות את הארמון ואת השומרים והמשכנו משם לכיכר לסטר כדי לשחזר עבור הקטן את חווית החנות של M&M (תזכורת: הוא הפסיד אותה ביום הראשון כי הוא ישן).

הגענו לכיכר לסטר ממש כשפתחו את החנות של M&M ואחרי שקנינו המון סוכריות ועוד כל מיני שטויות המשכנו ועשינו סיבוב בצ'יינה טאון שמתחילה ברחוב הסמוך. מדובר בעיקר בכמה רחובות שמכילים חנויות ומסעדות בסגנון סיני עם הרבה פנסים אדומים וקישוטים בסגנון דומה. בכיכר לסטר יש גם דוכני כרטיסים שבהם ניתן להשיג כרטיסים מוזלים למחזות זמר. החלטנו להיות ספונטניים וקנינו כרטיסים ל-Wicked בשעה 14:00. למרות שקראתי המון המלצות על המחזמר הזה, אנחנו לא עפנו עליו. הסיפור היה קצת מסובך ומכיוון שאני הייתי היחידה שקראה את הספר הייתי צריכה להסביר לאחרים את העלילה. בקיצור - כנראה שהיינו צריכים לנסות להשיג כרטיסים ל"מלך האריות" במקום זה.

החיים נראים יותר יפים מהקומה השנייה של האוטובוס :-)

חנות M&M בכיכר לסטר: זה מדהים כמה סוכריות יש שם

כשסיימנו את המחזמר הלכנו לאכול ואז החלטנו לנסוע להייד פארק כי בעלי קרא שיש שם אופניים שניתן לשכור כדי לרכב בפארק. גם היה כתוב שיש שם אגם שניתן לשוט בו בסירות. שוטטנו בהייד פארק עד שנתקלנו בקבוצה גדולה של אנשים שהתאמנו בריקוד על גלגיליות. המוסיקה היתה נעימה, הסצינה היתה מעניינת וגם נמאס לנו ללכת אז פשוט התיישבנו על הדשא ונהננו מהצפייה בהם. בדיעבד הסתבר לנו שיש אופניים להשכרה, אבל לא בגודל שמתאים לילדים, ושהתור באגם היה ממש ארוך אז כנראה שההחלטה שלנו היתה מוצלחת. אחרי שנחנו מספיק שמנו את פעמינו חזרה למלון.

היום הרביעי

היום הזה היה מוקדש לשתי אטרקציות עיקריות: מוזיאון השעווה של מדאם טוסו וסיור באזור שוק קמדן. את הכרטיסים למוזיאון מדאם טוסו רכשנו עוד בארץדרך האתר שלהם. זה יוצא קצת יותר זול וגם חוסך תורים (ולמרות זאת נאלצנו לעמוד קצת בתור). זה היה יום חם מאד אבל למרבה המזל המוזיאון היה ממוזג כהלכה (טוב, בכל זאת יש שם בובות שעווה :-)).

הסיור במוזיאון היה כייפי ועצרנו מדי פעם להצטלם עם הדמויות השונות: זמרים, שחקני קולנוע, פוליטיקאים, דמויות מסרטים, גיבורי קומיקס ועוד. גם כאן היה מאד עמוס באנשים אבל לא נתקלנו בבעיה להצטלם עם הדמויות שרצינו (כמו בראד פיט למשל, חחח).

חלק מהמסלול של המוזיאון הוא סיבוב בקרונות על מסלול שבו סוקרים במהירות תחנות היסטוריות שקשורות לעיר. זה היה נחמד אם כי קשה מאד להבין מה נאמר ברקע כי הכל מאד רועש.

בסיום הסיור יש סרט 4D (כלומר סרט תלת מימד עם אפקטים נוספים) שאפשר לרכוש אליו כרטיס נפרד. הסרט הוא סרט קצר עם הגיבורים של מרוול (Marvel): ספיידרמן, קפטן אמריקה, הענק הירוק וכו'. אם אתם עם ילדים שחובבים את דמויות גיבורי העל - אנחנו ממליצים. הסרט קצר אבל נחמד, והאפקטים בהחלט מעשירים את החוויה, וגם המתבגרים נהנו.

אפילו אפשר להרגיש כמו ספיידרמן

משם המשכנו לשוק קמדן. בשוק קמדן יש גם דוכני אוכל, אבל החלק היותר מעניין הן החנויות. יש שם אינסוף חנויות נישה קטנות שמוכרות בערך כל דבר שקשור ללבוש או לעיצוב: חולצות מאויירות, פוסטרים ושלטים, פריטי לבוש מיוחדים, וינטאג', בגדים יד שנייה, מנורות, פריטים מהודו, פיסלונים, מגנטים, תכשיטים, תמונות, ציפיות לכריות ועוד ועוד. מקום שאפשר להסתובב בו שעות על גבי שעות בלי להרגיש. המתבגרים נהנו להסתובב ולקנות לעצמם כל מיני דברים. בעלי והילדון בשלב מסוים השתעממו והתעייפו והחלטנו שהם יחזרו למלון בזמן שאני והמתבגרים המשכנו להסתובב עד שעה מאוחרת יותר.

היום החמישי

ביום זה תכננו מראש לנסוע למרכז המבקרים של אולפני וורנר, שם ניתן לראות את הסטים שבהם צילמו את כל סרטי "הארי פוטר". את הכרטיסים הזמנתי כמה חודשים מראש וגם אז כבר היה קשה למצוא מקום לשעה סבירה. מלכתחילה הגדרנו את הביקור רק לי ולמתבגרים בעוד הבעל תכנן לקחת את הקטן לבקר במוזיאון המדע.

לא אנסה לתאר את כל העושר של המקום הזה כי אין טעם, יש פשוט כל כך הרבה לראות! רק אגיד שהמקום מתאים למי שראה לפחות חלק מסרטי "הארי פוטר" ושמאד מעניין לראות כל מיני טריקים שאפשרו להם לצלם סצנות שונות שנראות במבט ראשון בלתי אפשריות. האולפנים עצמם נמצאים במרחק נסיעה של כשעה וחצי מלונדון, ברכבת. הרכבת הביאה אותנו עד לעיירה קטנה ומשם יש שאטל של האולפנים שמביא ומחזיר אנשים בערך כל רבע שעה, ללא עלות נוספת.

אנחנו לא איזה מעריצים שרופים של סרטי הראשי פוטר, וגם ויתרנו על חלק מעמדות הצילום שהיו עמוסות עם תורים. ולמרות כל זאת הסתובבנו במתחם ארבע שעות!!! הסיור מתחלק לשני חלקים: החלק הראשון העיקרי לוקח כשעתיים, אחר כך מגיעים למקום שבו ניתן לקנות משהו לאכול וגם "בירצפת" (שזה תכלס' סודה צהבהבה ומתוקה עם קצפת מלמעלה). אחרי שנחים קצת וממלאים את הבטן, אפשר להמשיך לחלק השני של הסיור שמסתיים במודל ענקי של טירת הוגוורטס ובחנות מזכרות ענקית.

מרכז המבקרים מכיל פריטים מקוריים מהסטים של הצילום, תלבושות שונות ואפילו חדרים שלמים של תפאורה, כולל "האולם הגדול" של בית הספר הוגוורטס וה"בנק" של הגרינגוטס. אפשר לסייר בסמטת דיאגון, לעלות על הרכבת האדומה להוגוורטס, להצטלם רוכבים על מטאטא מעופף ועוד ועוד. הכרטיס אינו זול, אבל בהתחשב בעובדה שמדובר באטרקציה שלוקחת כמעט יום שלם, ובהתחשב בייחודיות של המקום - כולנו סיכמנו שהיה שווה את המחיר.

הרכבת להוגוורטס - מבט מבחוץ

יש שפע של עמדות צילום מזמינות למי שרוצה להשתעשע

היום השישי

נותר בעצם יום אחד לטיול כי ביום השביעי כבר היתה הטיסה שלנו חזרה. גם ביום הזה החלטנו להתפצל: הבנים נסעו ללונה פארק צ'סינגטון (Chessington World of Adventures Resort) שהוא יותר מתאים לילדים צעירים. הם בילו שם יום שלם ונשארו עם טעם של עוד. המתקנים היו מגוונים וכולם נהנו.

אני נסעתי עם המתבגרת למוזאון הטבע (Natural History Museum) כי רציתי לראות את תערוכת הדינוזאורים המפורסמת שלהם. הכניסה למוזיאונים של לונדון, אגב, היא חינם. רק צריך לשריין כרטיסים מראש.

משם המשכנו לאזור קובנט גרדן (Covent Garden) שם היא רצתה ללכת לחנות בגדים מסוימת שהיא ראתה עוד ביום הראשון של הטיול. הסתובבנו ועשינו קניות אחרונות של בגדים ונעליים ובין לבין עצרנו לאכול סושי באחד מסניפי "itsu". הצטערתי שלא נכנסנו לשם לפני זה כי היה שם מגוון של אפשרויות לאוכל צמחוני, בניגוד להמבורגרים שהיו עיקר האוכל שלנו בלונדון עד אותו שלב.

ביום האחרון עוד הספקנו לקפוץ לשורדיץ' ולטייל בה קצת. עברנו גם בחנות הבייגלים הידועה שנמצאת בשכונה ולאכול.

סיכום וטיפים

• מומלץ לסכם מראש עם המתבגרים על סכום כסף "לבזבוזים" שלהם. וגם להגדיר מה נכנס תחת הקטגוריה "בזבוזים". זה חוסך הרבה ויכוחים וחוסר נעימות.

• אם המתבגרים שלכם לא אוהבים מוזיאונים ככה ברגיל, אז כנראה שהם גם לא יאהבו אותם בחו"ל. לכו על דברים שיש יותר סיכוי שהם יהנו מהם, גם אם זה נראה לכם שטחי.

• מומלץ לערב אותם בתכנון הטיול, אם הם בעניין. זה מגדיל את הציפיה וגם את ההנאה כשמגיעים ליעד "שהם בחרו".

• המתבגרים שלנו אוהבים לישון עד מאוחר, ומצד שני - הילדון נשפך מוקדם. לכן אנחנו הגדרנו מראש אטרקציה אחת או לכל היותר שתיים בכל יום, וככה בנינו טיול רגוע ובאיזי.

מקווה שתהנו!